אכזבה קשה
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
אני בחורה בת 40 גרושה עם 2 ילדים מאיזור המרכז.לאחרונה נוצר קשר ביני לבין גבר בן גילי פרוד עם 3 ילדים.קשר מאוד איכותי ומעניין.התאהבתי בו בטירוף הוא לא יוצא ממחשבותיי לרגע וזה גורם לי להתנהג מאוד לא שקול. אני פשוט מכורה איליו. הוא טוען שאני מיוחדת ושהוא אוהב אותי אבל הוא לא מכור לשום דבר .ושאני אוהבת אותו יותר ממה שהוא אוהב אותי.יחד עם זאת הוא רוצה קשר לא מחייב מתי שנוח לו.ואם אני אלחץ הוא יגיד לי שלום וימשיך הלאה מבלי להסתכל אחורה. אתמול בלילה היינו ביחד והיום לא שמעתי ממנו.אני מתקשרת והוא לא עונה לי.אני לא מסוגלת לשכוח אותו מה אעשה? אני אובדת עיצות.
רבים היו אומרים לך שככה הם הגברים, וכו' וכו' עם שאר קלישאות. ועמדתי היא שמה שאת חווה כלפיו היא לא רק נתינה שניתנת לו ובעבורו, אלא גם חוויה שמייצרת אצלך ערך מוסף נפשי גבוה. להרגיש אוהבת לאחר מפלותיך ההסטוריות בתחום - זו הגעה למצב נפשי טוב וחיובי. ובאשר לו: אם הוא אדיש - זה ההפסד שלו. אבל, לא לשכוח שיש גם משהו גינטי אצל הגברים בכל הקשור לריגוש, וזו ההתנעה האיטית. ולכן: כל זמן שאת אינך נכנסת לתחושת בוז עצמי, או חלילה לניצול ציני מצידו - תתני לו את אשר יש לך לתת. זו הנאתך, וזו התרומה שאת יכולה לעשות עבורך. ענייני אהבה אינם מחייבים תמיד ובכל מקרה להקפיד על איזונים ושוויון. ולראייה: אם נצא לרגע מהעניין הזוגי, בהרבה מקרים בחיים אנחנו עושים את המיטב כדי לתת למישהו אהוב מתנה או התיחסות - ואיננו עסוקים בלעשות חשבון מה הזולת עושה עם מה שנתנו לו/ה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם