לד"ר יוסי שלום

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

13/10/2004 | 16:19 | מאת: mima

אני בת 30, עד לפני זמן לא רב הייתי מרוצה מהשגי בחיי עד כה (בן-זוג, בית, עבודה טובה, משפחה) אבל לאחרונה אני מרגישה שאני לא מסוגלת יותר. העניין הוא שדבר לא השתנה, מה שהיה טוב או בסדר עד כה, הוא בלתי נסבל עכשיו. למה זה? העבודה עולה לי על העצבים, זה מקום עבודה טוב וקיבלתי כבר כמה פעמים קידום אבל יש לי הרגשה שזה לא הכיוון שלי- זו עבודה אירגונית ואני הייתי רוצה לעשות משהו יצירתי יותר. לפעמים אני ממש מצטערת על כך שיש לי כישורים אירגוניים-ניהוליים שלדעתי לא מתאימים לאישיות שלי. כל פעם אני מוצאת את עצמי עושה עבודה שאני טובה בה אבל מרגישה שזה לא מתאים לי. גם הזוגיות לא משהו, אין לי סבלנות ואני מתייחסת לא יפה. בעבר הלא רחוק עוד האמנתי שעם השקעה נוכל לשפר אבל עכשיו אין לי אנרגיה. כל מה שקשור לבית נראה לי כטרחה. אני נהנית להיות עם הבת שלי אחרי הצהריים, אבל בשלוש שעות עד ארוחת הערב אני צריכה להספיק המון דברים, זה כמו מירוץ. את מיטב השעות אני מעבירה בעבודה ובעצם אני לא עובדת אלא מחפפת כי אין לי מוטיבציה. תוסיף לזה גם מצב כלכלי גרוע (לבן זוגי עסק כושל, הוא היה בבית שנה עם הבת וגם מיואש ממצבו האישי) אני ממשיכה בחיי היום יום מכוח האנרציה. לפני שבועיים חטפתי דלקת גרון חמורה והייתי מרוצה מזה כי לפחות היו לי שלושה ימי מחלה ויכולתי להשאר בבית לבד. לאן הגעתי?

בטבע ובעולם החומרים לוקחים ברצינות תופעות של קורוזיה, בלאי, עיפות החומר, וכו' - כשאינן שגרתיות וצפויות. בעולם הנפש והרגש יש משמעות קריטית לתופעת השחיקה בכלל, והשחיקה המוקדמת בפרט. אין שום סיכוי שבאמצעות כמה מילים או שורות יהיה אפשר לסייע לך. נהפוך הוא: כל "קוויקי" יתן לך אשלייה, שתתנפץ, ותהרוס יותר. יש צורך באבחון המרקם, כדי לזהות רכיבים אישיותיים, זוגיים, תעסוקתיים - וכו', שאינם נמצאים בהלימה זה עם זה, ועם צרכי המציאות. ולכן: רק עבודה תהליכית פסיכולוגית מומלצת לך. אם תרצי - פני אלי למייל הפרטי, עם כמה פרטים רלוונטיים נוספים, ואפנה אותך למקור סיוע מקצועי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

15/10/2004 | 09:26 | מאת: mima

תודה רבה על תשובתך, ועל ההצעה לפנות במייל פרטי. ד"א, אילו פרטים רלונטיים?

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה