איך קוראים לזה ?
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
תמיד היה לי אופי\בעיה שכל דבר שאומרים לי או שאני רואה את האנשים אז אני רגישה מאוד וחושבת על הדברים שאחרים אומרים לי . למשל כשהייתי בכיתה אם תלמיד אחר אומר לי משהו מעליב אני הייתי לוקחת את הדברים ללב וחושבת ובודקת על מה שהוא אומר איפה הוא צודק ואיך הוא הגיע לחשוב את זה ולמה הוא אמר את זה ותמיד הייתי מגיעה למסקנה שצריך להבין אותו . ואם זה משהו שפגע בי ברבים והביש אותי מאוד חזק וברור לי שאין לזה הצדקה אז מרוב שהייתי פגועה היתה לי חולשה בידיים שלא יכולתי להחזיק את העיפרון אבל היה לוקח לי עוד יותר זמן לעשות חשבון נפש עם עצמי ולהגיע למסקנות. אבל זה קורה לי רק עם אנשים זרים או עם אנשים בבית הספר ולא עם בני משפחתי . זה לא קשור בכלל לדיכאון כי הרגישות הזאת היתה רק לגבי היחס שלי לסביבה ולדברים חברתיים . ואחרי מצבים אלה אחרי הבית ספר עם חברות טובות הייתי שמחה . הבעיה הזאת פוגעת בתפקוד שלי בעבודות ואפילו בעבודות שאין אנשים אני חושבת על הבוס ולוקחת דברים שהוא אומר ללב וקשה עד כדי כך שאני לא יכולה להחזיק שום דבר בידיים מרוב חולשה ואני ממש לא סובלת מחרדה . רציתי לשאול איך קוראים לדבר הזה שהייתי עושה הרבה חשבון לכל תנועה וציוץ של אנשים אחרים ובודקת למה הם עושים את זה ובמה הם צודקים . איך קוראים לזה ?
רגישות ויכולת אבחנה - הינן מה שמסייע לנו. ממש לא צריך, ולא כדאי להצטער על כך. אבל: כשהיכולות הללו מצוייות אצל מי שהוא חסר ביטחון עצמי, ועם דימוי עצמי נמוך - התוצאות מורגשות כמו שאת חווה ומתארת. ואת זה כן מומלץ לשנות. ולכן עצתי: קחי את האנרגיות האישיות והתקציביות, ותפתחי במסע הפסיכולוגי אל תוך העצמי שלך. ההתחלה יכולה להיות באמצעות כניסה לאתר שלי, למדור של 'מאמרים על הסתגלות חברתית'. קראי כמה שיותר. המשיכי לטלפון, וקבעי פגישה עם פסיכולוג/ית. אם תרצי הפנייה, פני אלי במייל האישי, עם איזכור הפניה הזו שלך, ומיקומך בארץ. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם