ערך עצמי

הייתי אמורה היום להיבחן לתפקיד שקסם לי מאוד.העניין שנסעתי בחשש כבד שמא לא אצליח שמא אגמגם שמא יהיו אחרים טובים ממני וכד.. בעייה זו מאוד נפוצה אצלי לצערי המאוד רב.יש לי מחסום מאוד חזק לגבי דעות חיוביות על עצמי פשוט נראה לי שאני אדם לא חכם לא יפה לא מצליח.למדתי תואר ראשון דווקא במדעי ההתנהגות..אני מאוד מוצלחת כך נאמר לי פה ושם אבל תחושת ערך עצמי אצל לא עומדת עם מחשבותיהם של האחרים.היום החבר שלי פשוט ננזף כי הוא פשוט טען שאני מוותרת בקלות-איחרתי למועד הבחינה איחור שלדעתי היה פוסל אותי מלהתקבל על אף שהמזכירה יידעה אותי שאם ארצה אוכל להגיע אך שזה לא בסדר..-בתחילה זה הרגיע אותי (סיבה לא לגשת-להפחית מתחים) אך בשל חשיבות העבודה בעיניי ויותר מזה ההתמודדות בללכת על אף ההרגשות ולהיבחן יהיה מה שיהיה ההרגשה הכללית הסופית היתה בכי רע תרתי משמע.הרגשתי פשוט אפס מאופס מה שמאוד קשה לי לומר.האם יתכן ובשל רצוני בשליטה מוחלטת במעשיי אני מעורערת מאוד בתחושותיי כאן כאילו שבמקום שפתאום רגשות עולים וחששות אני פשוט לא יודעת להתמודד ונראה לי שאני פשוט חלשה..קשה לי מאוד עכשיו כי לבחינה לא הגעתי ואת האמת עשיתי מעצמי צחוק..למה זה קורה לי?? איך אני אוכל לשפר את הרגשתי ?? האם ניסיון שלי לטפל בעצמי יעזור (למידה לקראת בחינה,שינון מה אומר בבחינה,התייעצות וקבלת חיזוק מהמשפחה,לגשת לבחינה על אף הכל..) נראה לי שאדם אחר עם חששות כ"כ כבדים לא היה ניגש כלל ופה אני קצת מעריכה את עצמי. עדיין למה זה מגיע לי אני רוצה הכי בעולם להצליח ולהיות בטוחה בעצמי זה כ"כ מפריע ומדובר בשנים רבות....כיום אני לקראת גיל ה-30! כמובן אקבל המלצה ללכת לטיפול?? האם שיחות משפרות מצב נפשי?? ואם כן פסיכולוג קליני/תעסוקתי??