הורים - ייעוץ משפחתי
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום, אני כבר בת +20, סטודנטית שעדיין גרה בבית הורי. בבית גרים שני הורי, אני ואחותי הקטנה. אחותי הגדולה נשואה ועזבה את הבית לפני כשנתיים. מאז שאני זוכרת את עצמי הורי לא מסתדרים רוב הזמן והאווירה בבית תמיד מתוחב ועכורה למעט רגעים של אושר הנובעים מאירועים משפחתיים או מחופשות יזומות. יש בביתי הרגשה של הצגה פעילה תמיד - לא משנה מה באמת קורה בפנים לא לשדר שום דבר כלפי חוץ - סודיות משעבדת שתופסת את מרקום החיים האמיתיים. אמא שלי היא הטיפוס הדומיננטי בבית, קולה תמיד מכריע - כבר כמעט ואין כנגד מילתה מי שיצא כנגד - זוהי השגרה אבי הוא פאסיבי יותר איש העולם הפשוט - בעיניו לא צריך הרבה כדי להיות מאושר. אימי לעומת זאת מתוסכלת, אוצללה, ומרגישה מסכנה שלא השיגה את שרצתה בחיים. היא בעיקר תאשים את הוריה שלא נתנו לה הזדמנויות ואת אבי בבחירות השגויות שעשו בחייהם הזוגיים. החיים בבית נעים במעגליות של ריבים, אווירה עכורה, איומים על להתגרש וכו' למעין פיוס ושקט עד הרעש הבא - המצב ככה מאז שאני זוכרת את עצמי לפחות 15 שנה אם לא יותר אני מאוד רוצה שהם יצאו מהמעגל הנוראי הזה ושישנו משהו, שהמצמב לא יישאר כפי שהוא אבל בשביל אימי המילה טיפול - או פסיכולוג זה רק ל"אנשים ההם" ומה פתאום שהיא צריכה טיפול. אני חושבת שהיא הגורם העיקרי ליחסים הלטאטובים כשאני רוצה לציין שדעתי אינה מוטית. אני חושבת שהיא יכולה להיות מאושרת אם היא תצליח להשתחרר מכל הדברים שיושבים לה חזק בראש. - היא רגילה להיות לא מאושרת עד שאפילו שקורים דברים טובים היא תמצא בהם את הרע - כאילו ולהיות מאושרת מפחיד אותה, היא כבר בורחת מזה. אני חושבת שהארתי כבר במילים מעבר לתכנון ומקווה שהעברתי את העיקר השאלה שלי, האם אתה יכול לעזור לי לחשוב על דרך להביא את אימי או את הוריי לפורום או לפגישה אחד על אחד לטיפול זוגי. והאם יש מקום להתערבות שלי שמורגשת כל הזמן בשטח כמכבה את השריפות? תודה מראש.
אני בעד פסיכולוגיה, ותומך נלהב במאמץ לפרנסתם של פסיכולוגים, אבל... תבדקי אם הענין שלך הוא עבורם או עבורך. אם זה עבורך - גשי את, כדי לסלק דילמות או עכבות שקשורות בהתפתחות האישית והזוגית שלך. אם זה עבורם - תזכרי שאת בדרך החוצה, דהיינו בעוד כמה חודשים או שנים ספורות את גרה במקום אחר. רק אז, לכשיכירו בך כבוגרת, יתכן ויסכימו לאמץ אץ דעתך שפסיכולוגים זה לא רק "לכאלו שהם קוקו". כל טוב, ד"ר יוסי אברהם לכשתהיי ממש בחוץ,