הורים קרים ובן עיוור
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום, אני נשואה לאדם שהגיע ממשפחה עשירה מאד. כעת הוא נקלע למשבר כלכלי,ולמרות שהוריו יודעים זאת אינם מציעים עזרה. הורי לעומת זאת מציעים עזרה אבל אני היא זו שמסרבת כי אינני מוכנה שבעלי יחיה על כספי הורי, שאינם רבים כמו של הוריו. בנוסף, המפגשים שלנו איתם הם אחת לחודש,וגם זה נעשה מתוך מחויבות, כי משיחה שלי איתם הבנתי שהם רוצים לנוח ולהקדיש את הזמן לעצמם (ויש לקחת בחשבון שהם פנסיונרים צעירים יחסית ואינם עובדים).מה שהכי חמור בעיני הוא שהם אף פעם לא קונים מתנות לשני ילדינו בני 7 ו-9,ורק משפחתי (הורים ודודים) קונה מתנות,וזה כבר הפך ל"חוק".הילדים יודעים שכשחוזרים מהורי-הם חוזרים בידיים מלאות במתנות,ומהורי בעלי הם יוצאים כמו ילדים מסכנים סוג ב'.אינני יודעת מהו יחסם אל נכדיהם מילדיהם האחרים, אולם בין השורות אני מבינה שלהם קונים מתנות וגם עוזרים כלכלית.כיוון שההשוואה הנ"ל היא ספקולטיבית, אשאל רק לגבי בעלי-מדוע הוא מגלה יחס אוהד ומסור כלפי הוריו,אף על פי יחסם הקר הזה אליו,אלי ולנכדים-ילדים תמימים שלא פגעו באף אחד? האם זה נובע משורש הקשר ההדוק שלנו להורינו-לא משנה עד כמה יהיו לא מסורים כלפינו או שמא זהו איזה תסביך הורים אחר? יש לציין שבעלי הוא אדם ריאלי מצד אחד ומסביר את התנהגות הוריו כנורמלית לחלוטין, למרות שמאד מעריך ושמח על יחס הורי שלי כלפי ילדינו,ועל השמחה שהם גורמים לילדים בעת קניית המתנות,וכעת אני נזכרת שכאשר הוריו כן נותנים משהו קטן אז כולו קורן מאושר,אבל כשאינם נותנים הוא ישר מסביר את חוסר נתינתם בהסברים לוגיים שאותי לא משכנעים כלל.כפי שאתה רואה,יש לי הרבה בלאגן בראש וברגש-האם תוכל לעזור לי להבין מה קורה מבחינת הוריו-האם אינם אוהבים את הילדים בגלל שאינם אוהבים אותי? מבחינת בעלי-האם באמת מאמין במה שאומר או שבתוך תוכו גם לו כואבת ומפריעה התנהגות הוריו,אך הוא מדחיק הרגשה זו והאם בגלל זה גם יחסו האוהד כלפיהם,כלומר שזו חלק מההדחקה?ושאלה אחרונה-מה ביחס לילדים?כיצד הם מרגישים כלפי כל אחד מהצדדים שמתייחס אליהם אחרת?תודה מראש.
כפתיחה, אציב את תחושתי, שיש בפניה שלך חומרים שמייצרים את התחושה אודות מתחים שהם לא ביניך ובין הורי בעלך, אלא ביניכם כבני זוג. ועל זה לא ניתן להתיחס באופן מקצועי, ללא הכרות איתכם. גם לא אוכל להתיחס ספציפית ולגבי כעסך על התנהגות הורי בעלך, כי ברור שנכנסים לכאן גורמים "הסטוריים" מתקופת החיזור, הכניסה למשפחה המורחבת, הקשר לאחר שהנכדים נולדו, וכו'. יש הרבה רכיבים במרקם המשפחתי, שצריך לדעת אותם, לפני שמנסים לשנות משהו בסט ההנהגותי. אז מה שכן ניתן לאמר, זהו משהו כללי על אנשים עם כסף: הם אנשים "רגילים", כמוני וכמוך, שרוצים להנות מכספם, אבל יותר מכל - מחירותם. וזה אומר: רוצים להיות בני חורין בכל הקשור להוצאת הסכומים שהם צברו. כלומר: זה לא עניין של כמה לתת, אלא למי לתת. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
וזו בדיוק הנקודה. למה ילדי מופלים לרעה?! ולמה בעלי משכנע עצמו,אותי ואת הילדים שהם אוהבים כשהם מגלים יחס של זלזול?! הופתעתי מהיכולת להבין שזו לא סתם התנהגותם,אלא מתבססת על "גורמים היסטוריים",אך עקב אריכותו של מכתבי הקודם, נמנעתי מלדון בגורמים הנ"ל והתייחסתי רק למצב כיום שהוא "על מי מנוחות", לפחות למראית עין. ובכל זאת, לסיכום- האם דרכם לשדר את היותם בני חורין ע"י התעלמות מצורכי הנכדים שלהם, קרי ילדי- אין בהתנהגות זו פגיעה בנכדים ואף בבנם ששש מאד לקבל מהם מידי פעם איזו עצם שזורקים לעברו?