זוגיות עם ילד

שלום רב דוקטור, יש לי בעיה גדולה שכדי להבין אותה אני צריכה להסביר מהתחלה. לפני שנתיים הכרתי בחור גרוש ללא ילדים בן שלושים ואחד (אני גרושה עם ילד בן שש עוד מעט בת 26), בתחילת הקשר כשהתחלנו לצאת הבנתי מהבחור שהוא אהב להיות בחברתי אבל תמיד הבהיר לי שלא יהיה לקשר הזה עתיד כי הוא לא מסוגל להיות עם אחת שיש לה ילד שהוא לא שלו. הוא היה דיי פרמיטיבי בתקופה ההיא, יצאנו בערך חצי שנה ואחרי שהבנתי שאני מחפשת מהקשר הזה יותר ממה שהוא מסוגל לתת לי ואחרי שניסיתי הכל החלטתי לסיים את הקשר. אחרי שבוע הוא בא אליי חיבק אותי ואמר לי שהוא לא מסוגל להיות בלעדיי שאני הדבר הכי טוב שקרה לו ושאני אעזור לו להתגבר על המכשול הזה. המשכנו להיות ביחד, כל אחד גר בביתו ובסופי שבוע כשהילד היה אצל אביו הינו הולכים לדירה שלו ומעבירים שם את השישי שבת. הוא אדם שעובד עד שעות מאוחרות כשהוא מגיע אלי הוא לא מספיק לראות את הילד ובימים שהוא חוזר מוקדם הוא מתנהג לילד יפה מאוד. אני לא הייתי מכריחה אותו לצאת עם הילד איתנו למקומות או לעשות דברים האמת שאף פעם לא הצעתי כי גם בזמן הפנוי שלו הילד כבר ישן. הקטע של ההתקעות הזו הפריעה במשך כל הזמן הזה ופשוט המשכנו קשר כזה עד היום. לפני חודש הוא קרא לי לשיחה ואמר לי שהגיע הזמן שנתקדם הגיע הזמן שננסה לעבור דירה ולגור שלושתנו ביחד, שנקנה לילד חדר וננסה. כל כך שמחתי שהגענו לרגע הזה שנראה לי שלא יגיע בחיים. הלכנו ביחד לחנויות חיפשנו מיטה וחדר לילד קנינו, המיטה היתה אמורה להגיע בסוף השבוע והוא אמר שכשהמיטה תגיע נוכל לעבור. ( אני רוצה לציין שהוא כרגע ישן אצל ההורים שלו זאת אומרת שגם הוא כעקרון עובר לדירה שלו), כשראיתי שהארוע עומד להתקרב רציתי לדבר איתו על הפרטים האחרונים של העברת הדירה, ואז הוא נשבר בשיחה ואמר שהוא לא יודע מה קרה לו שהוא מפחד מהקטע הזה שהוא לא יודע הוא מרגיש תקוע והוא לא רוצה לעשות דברים שהוא לא שלם איתם שהוא נורא רצה ופתאום כל הפחדים שזה לא ילך עולים לו שוב והוא מעדיף לפגוע בי עכשיו ולא לפגוע בכולם שכשנעבור והוא ישבר ואז יהיה יותר קשה לכולם. אחרי שיחה של בכי שאמרתי לו שזה לא פייר מה שהוא עושה ושגם אני מפחדת והוא אמר שאני לא מבינה אותו וכנראה לא אבין אותו בחיים. בסוף השיחה הוא אמר שבישבילי הוא יעשה את הניסיון הזה אחרי שאמרתי לו שאם הוא ישבר ויראה שזה לא הולך לו אני לא אבוא אליו בטענות אקח את הדברים שלי בשקט ואת הילד ואודה לו לפחות שהוא ניסה. הוא אמר שאם זה לא ילך אז לא רק שזה מה שיהיה אלא גם נצטרך להפרד כי זה יראה לו שכנראה הוא לא יוכל לקבל את זה לעולם. אני כל כך מפחדת דוקטור אני כל כך רוצה שזה יצליח, אני לא יודעת איך להגיע ללב שלו ולעזור לו לעבור את זה איתי. אני מפחדת שאם הילד שלי יעשה איזו שטות שילדים בדרך כלל עושים אני כל הזמן אפחד שזה יגרום לו להרים ידיים, מה אני צריכה לעשות, יש משהו שאפשר לעשות שישנה לו את הדעה? משהו שאני יכולה להסביר לו? ללמד אותו? אני מפחדת לאבד אותו בגלל זה. אני יודעת שהוא אוהב אותי מאוד, אבל פשוט קשה לו עם העובדה הזאת ואני פשוט לא מצליחה לשנות את זה למרות שהוא התקדם הרבה מאז, אבל עכשיו הגענו לשלב המכריע, אני אוהבת אותו מאוד ואני מוכנה לעשות הכל כדי שיצליח..בבקשה דוקטור תן לי עצות ובבקשה אל תגיד לי ללכת ליעוץ זוגי או משהו כזה, תן לי תשובה פרקטית שאוכל להשתמש בה ולהעזר בה, מודה לך מראש, טל.

טל שלום החששות שלך ושלו מוצדקות מאוד אבל דעי דבר כל זוג שמתחיל את החיים יחד ואפילו ילדם משותף יש חששות ויש צד שמשקיע יותר בילד מהצד השני ,לדעתי שווה לנסות דבר חשוב שאת תקחי על עצמך הוא שהילד לא יפגע בחיים הוא ילד והוא לא צריך לסבול ממערכות יחסים שלנו כהורים ועצוב לי לשמוע שאת חוששת ממה שהוא יעשה וזה לא ימצא חן בעיני חברך , הוא צריך לדעת שאם את יקרה לו גם ילדך יקר ואפילו יותר תאמיני לי שיתכן מאוד שהוא יקשר אליו כמו אבא טוב לכל דבר ,מקרה דומה קיים אצלי בעבודה והיום הם התחתנו והוא אוהב את הילד כמו בן שלא לכל דבר בי בהצלחה (תזכרי שבנך יהיה איתך לעולמים וזה הדבר הכי יקר שיש קודם כל הוא) זו עצתי לך

אני אנסה למצוא מצבים נוחים כדי שהשניים ישארו לבד לפעמים כדי ליצור קרבה, למרות שאני לא רוצה להגזים יותר מידי בפעמים הראשונות, הייתי שמחה לקבל אפילו לא פתרון אלא טיפים בחיי היום יום או שיחה שאני צריכה לעבור איתו לפני המעבר, בכל זאת טיפול ויעוץ אני לא יכולה להרשות לעצמי הן כספית והן מבחינה הזאת שהוא לא יסכים ללכת לשום טיפול. אני גם מודעת לעובדה שלא משנה מה אני לא אתן לילד שלי להפגע, מה שאומר שלא אוכל בתקופת הניסיון הזאת להקריב את כל כולי כי אחרי זה לעלות מהנפילה של ההחלטה שזה לא הולך מבחינתו תהיה לי קשה מאוד. אני רוצה להראות לו את מה שכתבתי כאן ואת התשובות שלכם, אולי זה יעזור לו לפתוח קצת את העניים ולנסות מה שהצעת דוקטור, אם יש לך עוד מה לייעץ אני אשמח לקרוא, תודה מקרב לב, טל.