בעל שלא עוזר

אני נשואה 10 שנים ויש לי שלושה ילדים, תאומים בני 8 וילד בן 4. בשנים האחרונות אני לא עובדת, אני בבית במשרה מלאה. אני קמה בבוקר עם הילדים, שולחת אותם לבית הספר ולגן, מבשלת, מכבסת, עושה שעורים עם התאומים, קונה את כל מה שצריך בסופר, עושה את כל הסידורים מחוץ לבית. עבודתו של בעלי לא מצריך ממנו להיות בעבודה כל יום, כך שהוא הרבה בבית. הוא לא עוזר לי כמעט בשום דבר, הוא טוען שהוא המפרנס אז הדברים צריכים ליפול עליי. בשעה שמונה הוא מתיישב מול החדשות ואני תקועה אם המקלחות והכנת המערכת עם הילדים לבית הספר, וכל הדברים האחרים. כשאני מתלוננת הוא אומר לי שאני אשמה שלא הרגלתי אותם, למשל, לסיים שעורים והכנת מערכת יותר מוקדם. אני מרגישה שאני יוצאת מדעתי, אומנם אני לא עובדת, אבל אני חושבת שהוא יכול לתרום את חלקו בגידול הילדים. למשל, הוא לעולם לא בישל, לא הפעיל את מכונת הכביסה, כמעט לעולם לא הכין שעורים עם הילדים. הוא אומנם עוזר, למשל, כשאני חולה אז הוא מקפיץ אותם לבית הספר או לחוגים, אבל באופן כללי הכל נופל עליי, ואני בדרך כלל עושה את זה בשמחה, אבל אני שואלת את עצמי אם אני לא נשואה לאגואיסט, שאיכפת לו רק מעצמו ומסדר היום שלו. האם אתה יכול אולי לעזור לי לשים את הדברים בפרופורציה? האם אני מגזימה?