פחד מזוגיות - מי יודע? מי מכיר? - צריכה עצה דחופה!
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
אני פונה לפורוס הזה לאחר שניסיתי להבין ולפתור את הבעיות בעצמי, אך ללא הועיל. אנא, אני צריכה עצה של כל מי שמכיר/יודע/חווה בעיה דומה. הסיפור קצת ארוך, אבל אני באמת אשמח לעצה טובה, אז בבקשה אל תתעצלו לקרוא. אתחיל מההתחלה: לפני שנה הכרתי את בן-זוגי. אני רווקה, בת 29 והוא בן 37, גרוש (ללא ילדים). אדם מקסים. התאהבנו כמעט ברגע הראשון. מערכת היחסים היתה נפלאה בחודשים הראשונים, המון אהבה ופתיחות, התאמה נפלאה, תקשורת מצוינת - אידיליה. לפני שאמשיך עלי לציין, שבן-זוגי התגרש (לאחר שנת נישואין אחת) לאחר ש"התפרצה" בתוכו התנגדות פנימית לנישואיו לבת-זוגו לשעבר שהתבטאה בהתקפי חרדה ודיכאון. לאחר הגירושין הוא טופל ע"י פסיכולוגית במשך 4 שנים ואף קיבל טיפול תרופתי של נוגדי-דיכאון (רסיטל). 3 שנים לאחר תום הטיפול, על אף שהפסיכולוגית המטפלת סברה שהטיפול עדיין לא תם ובעודו נוטל תרופות אנטי-דיכאוניות, נכנסתי אני לחייו. הוא היה לבדו וחיפש אהבה. לטענתו, הוא הרגיש ותפקד מצוין. כ- 3 חודשים לאחר שהכרנו, בן-זוגי החל ללקות בהתקפי חרדה קלים. הוא החליט לחזור לטיפול אצל אותה פסיכולוגית. עברו 3 חודשים נוספים והמצב החמיר. התקפי החרדה נעשו חמורים יותר והחל להופיע גם דיכאון. האבחנה הכללית: פחד מזוגיות. בשלב זה ביקש לנתק את הקשר, כיוון שטען שהוא לא מסוגל יותר להמשיך בקשר זוגי וביקש להיות לבדו בזמן שהוא מטפל בעצמו. ניתקנו חלקית את הקשר, אך בגלל הרצון והעקשנות שלי נשארנו בקשר-לא-קשר במשך חצי השנה האחרונה, כשאני סוברת בכל הזמן הזה שצריך להמשיך ולהתמיד ב"מלחמה" בפחד שלו מזוגיות. מצבו לא משתפר והוא פוחד עדיין מהתמודדות עם קשר זוגי. לטענתו (וכך אני גם מרגישה), הוא מאוד אוהב אותי ויותר מכל היה רוצה להפריח שוב את הזוגיות. קשה לו מאוד בייחוד שהוא לא יודע ממש איך להתמודד (אבחנה של הפסיכולוגית). ברור לי שהבעיה לא קלה, אבל אני רוצה לעזור לו לעבור את התקופה הזו ואני חושבת שיש פתרון למצב. חברי סוברים שעלי לעזוב אותו כיוון שזה בזבוז זמן. הדילמה שבה אני מבקשת את עזרת כל מי שמכיר או חווה בעיה דומה: האם לדעתכם אני מבזבזת זמני? האם יתכן שפסיכולוגית שעזרה בעבר כבר אין ביכולתה לעזור שוב? איך אפשר לדעת זאת? עם מי מתייעצים? מי כן יכול לעזור?
הרבה פעמים קורה לי שאינני יודע לתת מהר תשובה נכונה, אבל אני כן יודע מיד לאמר שהשאלה אינה נכונה. וזה המקרה של שאלתך. את מנסה לשאול את עם ישראל הטוב והמיטיב משהו שהוא כל כך פרטי, וכל כך מורכב - שקשה שלא לתהות על מהותו של מי שינסה לענות לך. זו תהיה ברברת שלא לעניין. לא ראוי ולא ניתן להתיחס ל"סיפור שלכם" בפשטנות שכזו. טוב יהיה אם תבדקי את עצמך ביחס לקשר הזה, ולא אותו. ואם תלכי לכיוון הזה - כדאי שתקפידי על מסגרת מקצועית.לא עצות מגולשים, כפי שלא היית מקבלת עיצות מאנשים שיושבים ליידך בבית הקפה או בתאטרון. אולי עם אותה פסיכולוגית, ואולי עם מקצוען'ית אחר. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם