זוגיות
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום. חברות של למעלה משנה.שנינו בשנות ה50.מה שמאד מפריע לי בזוגיות שכשאני חוזרת בשעות הערב ,אני מוצאת את חברי שוכב בכורסתו מול הטלויזיה, וזהו.הוא רוצה להיות עם עצמו ולפעמים נרדם כך,ולפעמים מגיע למיטה בשעות מאוחרות אנו יוצאים מידי פעם,לעיתים רחוקות,הרבה פחות ממה שהייתי רוצה. השיחות שלי איתו בעניין יוצרות מתח רב ומריבות,שעלולות להוביל לסיומה של החברות. הוא טוען שלאחר יום עבודה ארוך יש לו צורך להיות עם עצמו.זה מאד מתסכל לחזור הביתה ולהרגיש שאין לך עם מי לדבר,הבן-אדם לא רוצה שיפריעו לו. אני לא רוצה להיות לבד,אך גם לא נהנית ממצב זה.בעבר היו לנו ימים טובים יותר. אודה לך על חוות הדעת, גילה.
לאור זה שנסיון החיים הרב שלכם, אינו מועיל לפתרון התעלומה - חוות דעתי היא שזהו מקרה קלאסי שמצדיק ייעוץ זוגי מקצועי, ואפילו רק אם את היא זו המתיצבת בחדר הפסיכולוג/ית. על פניו, יש לניח שבן זוגך לא שקע לתוך זיקנתו, אלא כנראה לתוך שיממונו, ואולי תיסכולו, ואולי משהו אחר. את שותפתו - ולכן אצלך אגור המידע או ההבט הנכון על העניין, ותפקידו של הטיפול הזוגי הוא לשאול את השאלות הנכונות, שמאפשרות להגיע למידע החבוי... בוודאי שאם בן זוגך יצטרף לתהליך - התשובות יצוצו מהר יותר. אם תרצי הפנייה למישהו מתאים, כתבי לי במייל האישי את מיקומכם בארץ. [email protected] כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
אישתי ואני ישנים מזה 5 שנים בחדרים נפרדים וזאת לבקשתה מטעמי נוחיות ושקט לו היא זקוקה. אני מכבד את רצונה , אך הדבר מאד מפריע לי ובמיוחד מעליב. כאשר אנו מבקשים להתיחד , אנו עושים זאת ללא בעיה אך אחת לשבועים לערך. אני מרגיש כי אנו מתרחקים האחד מהשני והופכים לזרים. לה מעולם לא היה חשוב המגע החם והחושניות. איך יוצאים מזה?
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
