זוגיות, הורים ומה שבינהם
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום דר', ארצה להתייעץ איתך בסוגיה שקשורה בזוגיות וביחסי הורים ילדים. יש לי חבר 5 חודשים. אוטוטו חל יום הולדתי (28 במספר). הוא רוצה לחגוג עבורי את יום ההולדת בטיול לחו"ל שבוע ימים. בעיקרון אני מעוניינת אך דוחה אותו כל הזמן מפני שאני יודעת (בוודאות!) שאמי לא תקבל את הרעיון. אמי, אישה קצת שמרנית ולא תאהב (בלשון המעטה) את הרעיון, אפילו תתנגד לו ויש סיכוי רב שתצליח להוריד לי את כל החשק לנסוע. אין לי ספק, דר', שאני יכולה לנסוע עם חברי לחו"ל על אפה ועל חמתה של אמי, משום שהיא לא קושרת אותי בחבל חס וחלילה....אבל הייתי רוצה פתרון אחר ולכן אני פונה אליך. הייתי רוצה לרכך את העניין, להסיר התנגדויות, לנסוע ולקבל את ברכת הדרך (גם אם זה רק שבוע..כן..כן..) ולא לנסוע בידיעה שגרמתי לאמי בושה, עוגמת נפש (כן, זו תהיה תחושתה!!) ואין ספק שזה משפיע עלי. איך מטפלים בהתנגדויות מהסוג הזה? האם פשוט מנחיתים את הידיעה- "אני נוסעת לחו"ל עם בן זוגי. כך אני רוצה. תתמודדי" (וכמובן לגלות הרבה ביטחון עצמי) או: לפתוח בשיחה, לשאול את דעתה, להסביר את דעתי, להתייעץ, לנסות להגיע לעמק השווה. ראוי לציין שאני יודעת על דבר אחד שיכול להקטין את התנגדותה של אמי ולהקל עליה: אם אומר לה שאני מאוד מעוניינת בבן זוגי כבן זוג עתידי, רואה בו כבעל פוטנציאלי ומעוניינת להתחתן איתו. ברור לי שאני יכולה להשתמש ב"קלף" זה אך אני חשה שזה קצת שקר משום שבקשר הנוכחי שלי עדיין לא הגעתי לתובנות הללו. אני ובן זוגי בקשר טוב, לשנינו כוונה רצינית אך אני מרגישה שאני אשקר אם אגיד לאמי שהחלטתי שהוא יהיה בעלי כשעדיין לא הגעתי לשלב זה ואני עדיין בשלב של בדיקת הקשר וההנאה מעצם החברות בלי התחייבויות עתידיות. דרך אגב, אני גרה עדיין בבית הורי. אל תציע לי כרגע לעבור לבית נפרד ולנהל את חיי משם כי אינני יכולה לעשות זאת מבחינה כלכלית נכון לשעה זו. ובכל זאת, מה עושים?
כרמית, הכי נכון שתשוחחי עם אמך ותספרי לה את האמת. בדיוק כפי שסיפרת אותה כאן. ה"קלף" האמיתי בו את צריכה להשתמש הוא לשים את הדגש ולהסביר לאמך את התכונות החזקות שלך: שאת נבונה, מיושבת, יודעת מה את עושה ושבהחלט ניתן לסמוך עליך. תגרמי לה להבין שאת בגיל בו מותר להורים לתת לך קרדיט ולסמוך על שיקולייך. זו הדרך היחידה והנכונה לשכנע אותה להבין אותך ואת מניעייך, בלי הצורך לשקר. בהצלחה
היי כרמית אם הקשר של בן זוגך עם אימך טוב והוא מדבר איתה חופשי אז היתי מציעה לך שהוא ידבר איתה ויגיד לה שהוא מפתיע אותך בנסיעה לחו"ל ומה דעתה על זה אל תוותרי אני גדלתי באותו מצב וויתרתי והיום אני מצטערת בי בהצלחה
סביר להניח שאת ההתלבטיות הללו תוכלי לאמר לאימך, אבל תוך התיחסות לזמן "עבר", דהיינו: שלקחת את מצב הרוח שלה והעמדות שלה בחשבון - אבל לאחר ששקלת את זה הגעת למסקנה שהיא הכי ראשונה שרוצה בבגרות שלך, ובעצמאות שלך, ובהתנסות שלך בחיים, ושהגעת לגיל שזה ראוי ורצוי לחוות את המסע הזה. כללית - טוב שתשדרי את רצונך, ולא את רצונך בברכתה או רשותה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם