קרבה ואינטימיות/ריחוק והתבדלות

איך משלבים בזוגיות את הרצון להתקרבות ואינטימיות מצד אחד ומצד שני את הרצון להתרחקות והתבדלות? השאלה הזו עולה אצלי בעקבות כך שאני מרגישה שאחרי כל מפגש עם בן זוגי (כבר 7 חודשים), ולא משנה כמה טוב, נעים, אינטימי, כיפי המפגש, אני זקוקה להתרחקות של כמה ימים (!!!). יתרה מכך, ככל שהמפגש אינטימי יותר, אני זקוקה לזמן התרחקות רב יותר. אני כן מעוניינת בקשר טלפוני יומיומי אבל מפגשים יומיומיים קשים עבורי. אני חשה צורך לנוח בין מפגש למפגש, להתמלא,לצבור אנרגיות, להתגעגע, לחוות חוויות לבד, לא להפגש מדי יום. שמתי לב שאני זקוקה ל"הפסקה" של 4-5 ימים בין מפגש למפגש עד שמתעורר בי הרצון להפגש שוב. יש לי כמה שאלות: 1. האם זה נורמלי? 2. האם זו לא התנהגות גברית קצת? 3. האם ההתרחקות הזו נובעת מטיב הקשר, כלומר יש בני זוג שארצה לראות כל יום ויש כאלה ש"מספיק" פעם בכמה ימים? 4. מה עושים שכהרצונות שלי אינם מתאימים לרצונות בן הזוג ואף יכולים לפגוע בו כשאני מסרבת להפגש או דוחה פגישה? 5. מה עושים שכנמצאים בנישואין וחולקים את אותה דירה, איך אפשר ליישם את ההתבדלות הזו? כלומר, כשחברים ולא חולקים את אותה הדירה, לפעמים "ההפסקות" בין מפגש למפגש נוצרות מאליהן ולא צריכים "לייצר" אותן. כשנשואים איך עושים זאת? 6. האם זה מעיד שאני עדיין לא בשלה לנישואים? 7. האם כדאי להגביל פגישות בזמן בכדי ליצור יותר מפגשים ולהשתדל לא למצות כל פגישה עד תומה, כך שישאר "טעם של עוד" לפגישה הבאה?