קשר בת ואמא

בתי בת ה 19 לא מוצאת את עצמה.היא שרתה שנה אחת בשרות לאומי תוך כדי החלפת מקום השרות שלוש פעמים.יש לה עוד בגרות אחת להשלים והיא לא יודעת מה לעשות ללמוד או לא,במה לעבוד וכו'.אני מבינה שיש התלבטויות ואני לא לוחצת עליה להחליט אבל המצב שלה נראה לי חריג בחוסר היציבות שלה.כל רגע היא משנה את דעתה מנסה משהו ומפסיקה וכו'.היא די סגורה ומופנמת וקשה להגיע אליה אך היא כמהה לחום ואהבה מסביבתה מה שלא קל להעניק לה למרות נסיונותי ומאמצי הכנים,כי היא חשדנית מאד,ביקורתית מאד,ונעלבת בקלות.יש בינינו פער בהשקפות ובגישה לחיים והיא מאד רוצה לחיות מחוץ לבית אלא שאין לה אמצעים לכך.אני בעד בעיקרון ומעודדת אותה במה שהיא בוחרת,אך אחרי התנסות קצרה היא מפסיקה.כשהיא בבית יש לה ביקורת על הבית,גם אם היא משתדלת לא להעיק היא מעיקה.יש משהו מעיק בנוכחות שלה ובדרישה המתמדת שלה לתשומת לב.היא השנייה בילדי המשפחה,יש לה אח בוגר ממנה בשנה ,אחות צעירה בחמש שנים ואח צעיר ב10 שנים.אף אחד לא כמוה.במידה מסוימת היא הכבשה השחורה וצר לי עליה.איך אפשר ליצור קשר טוב איתה ולנסות לעזור לה?

שלום לך הייתי מציעה לך לתת לה את הזמן שלה, מניסיוני האישי התקופה שבאה אחרי הצבא או שרות לאומי, היא אחת התקופות הכי מתסכלות. (את לא יודעת מה את רוצה, לאן או למי לפנות, את מפחדת שההחלטות שתעשי הן לא נכונות ואז את תקועה לכל החיים, לא בטוחה מה ללמוד, איפה לחיות ויש עוד המון דילמות וחששות) וזה נורמאלי לחלוטין. יש צעירים שיודעים מראש מה הם עושים אבל יש כאלה שזה לוקח המון זמן, לפעמים כמה שנים טובות. והדרך הכי טובה בשבילם זה לנסות ואם זה לא מסתדר, חוזרים הביתה ומנסים כיוון אחר, עד שמוצאים את מה שמתאים. אני למשל בת 24 משוחררת כבר כמעט 4 שנים וממשיכה לנסות ולחפש את מה שמתאים לי והרבה מחברותי עושות את אותו דבר. אני חושבת שתנהגותה של בתך היא לגיטימית לחלוטין ולא חריגה ואת מצידך המשיכי לתמוך בהחלטותיה או לאמר לה את דעתך ולנסות לכוון אותה ולעזור לה להחליט. בהצלחה