האם מצבי באמת בעייתי?!
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום, אני נשואה בשנות ה-30 בעלת תואר שני. בעבר, מאד שאפתי להצלחה מקצועית וכלכלית. בתקופה זו, חייתי במתח מתמיד, לא נהניתי מההווה בגלל שהייתי כ"כ עסוקה בעתיד. דברים התגלגלו בצורה כזו, שלאחר הריוני לפני שנתיים וחצי, פוטרתי מעבודתי, ובמקביל גם העסק של בעלי הפך רווחי הרבה פחות. תחילה, הייתי במשבר גדול מאד, שכן כל החלומות על הצלחה אישית וכלכלית נגוזו בבת אחת, אולם התעשתתי, והבנתי שהמשבר לא ישפר את מצבי, אלא רק יוריד מאיכות החיים הנוכחית, ולכן פשוט השלמתי עם המצב. כיום, כבר אינני שואפת לכלום. פשוט חיה את ההווה.נהנית לבלות עם בני כשחוזר בצהריים מהגן, נהנית לקרוא ספרים, מאמרים, להתפתח רוחנית, ומבחינה כלכלית מסתפקת במה שיש, נהנית מהדברים שאני יכולה להרשות לעצמי, ומרגישה ברת מזל שתודה לאל- אין בעיות בריאותיות. לעומת זאת, הסובבים אותי, מבקרים אותי- מדוע מי שלמדה כ"כ הרבה מבלה את זמנה בבית, מדוע אינני יוצאת לעבוד כדי לפגוש אנשים, מדוע אינני דואגת לפנסיה שלי וכו' וכו'. אני מבחינתי, לא סובלת כלל בבית, מרגישה שעולמי מלא, אני מעסיקה ומעניינת את עצמי, מתפתחת מבחינה אישית בדרכי שלי, נהנית לבלות עם בני, ויודעת שאם אצא לעבוד זה יהיה רק בגלל צורך כלכלי, ואז לא אבחל בשום עבודה, כך שסביר להניח שאוכל למצוא תעסוקה על מנת להתפרנס. כיום- אין זה משתלם לי לעבוד מבחינה כלכלית, ואינני מרגישה צורך לרצות אף אחד. אינני מרגישה שמשרה זו או אחרת תעשה ממני מישהי אחרת. למעשה, הצהרות אלו הן בדיוק ההפך ממה שתמיד שאפתי אליו.לכן שאלתי היא האם נראה לך שאני מנסה בכוח להצדיק את מצבי,והעובדה שכתבתי לפורום מראה על כך שמאבקי ,באותן דמויות שדוחפות אותי לעשות משהו עם עצמי,אינו שלם?!
את לא נשמעת טיפשה, סתומה או תבוסתנית, אלא פקחית ונבונה, שיודעת להתגמש. אנשים משתנים, והפרופורציות גם כן. ההנאה מילד ומספרים היא משהו מקסים, שבוודאי אין להרבה אחרים, ושימותו הקנאים. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
כל הכבוד לך , מבלי שתתכוני את משדרת לבנך את הערך החשוב ביותר בחיים אהבה זה לא משהו חומרי,כל אם יכולה ללכת ולעבוד שעות רבות על מנת לפצות את ילדיה "אהבתית" דרך ממון ובדרך אגב היא גם משדרת לעצמה שהיא בסדר ועומדת בקרטריונים של החברה. האמיני לי היכולת שלך להגיע לתואר שני ובד ובד לשרוד רגשית אל מול משפחתך מעוררת גאווה ומכל הלב שימותו הקנאים ובגדול,זהו חלומו של כל ילד האמיני לי ואת מבחינתך בבוא היום תקבלי לך החלטות מה בוער ? ילדינו מתבגרים מהר מידי לא כדאי להנות ,להפרות ולהשקיע בפרי האהבה היקר לנו מכל. חזקי ואמצי כוכב
כל הכבוד לך , מבלי שתתכוני את משדרת לבנך את הערך החשוב ביותר בחיים אהבה זה לא משהו חומרי,כל אם יכולה ללכת ולעבוד שעות רבות על מנת לפצות את ילדיה "אהבתית" דרך ממון ובדרך אגב היא גם משדרת לעצמה שהיא בסדר ועומדת בקרטריונים של החברה. האמיני לי היכולת שלך להגיע לתואר שני ובד ובד לשרוד רגשית אל מול משפחתך מעוררת גאווה ומכל הלב שימותו הקנאים ובגדול,זהו חלומו של כל ילד האמיני לי ואת מבחינתך בבוא היום תקבלי לך החלטות מה בוער ? ילדינו מתבגרים מהר מידי לא כדאי להנות ,להפרות ולהשקיע בפרי האהבה היקר לנו מכל. חזקי ואמצי כוכב