לעזוב?להישאר?

שלום, אני בת 30,מגיל 17 אני נמצאת עם בעלי.יש לנו בן מדהים ,בן 5. עד לפני שנתיים זו הייתה מערכת יחסים מושלמת.פתוחה,תומכת,מפרגנת והכי חשוב הייתה אהבה.בעלי בן אדם טוב,אין לי שום טענות אליו. בהתחלה, שהמצב התחיל להתדרדר ,ניסיתי לחפש מה הבעיה,ולרוב האשמתי אותו.הלכנו גם ליעוץ,פגישה אחת אומנם אבל זה החזיק אותנו עוד כמה חודשים. עכישו הבנתי שהבעיה היא לא בו אלא בי.הפסקתי לאהוב אותו.אני מכבדת אותו,מעריכה אותו,הוא אבא מקסים.אבל אני לא אוהבת אותו,אני לא יכולה יותר להעמיד פנים שהכל בסדר,לחבק אותו ,לנשק אותו ,לשכב איתו. הסברתי לו את מה שאני מרגישה."ההחלטה בידיך" - הייתה התשובה. "אקבל כל מה שתחליטי". אני יודעת שהוא צודק ,אף אחד לא יתן את הפתרון. איך מחזירים את הרגש הנפלא? איך מתקדמים? האם לקחת פסק זמן? להשאר בכל מחיר? תודה