הבת שלי

דאגתך מובנת, אלא שיכולתך מוגבלת. אנחנו, ההורים, יכולים להיות במצב של מביאים את הסוס למיים, אבל לא יכולים ליצור את המצב של שתייה. ולכן: שני כיווני פעולה לרשותכם - הדבר הראשון, הוא עידוד שלכם למפגשים משפחתיים בהם יש סיכוי להתרועעות. יותר מזה - ממש לא. כל דחיפה יכולה ליצור התנגדות, ואחר כך עכבות מיותרות נוספות. אל תרשמו אותה לשדכנים, ואל תקנו לה כרטיס לסוף שבוע בפריז עם חבורת פנויים/ות... הדבר השני, הוא לתת לגיטימציה ועידוד לבחון את התהליך באמצעות תהליך פסיכולוגי מקצועי. בהנחה שיש חסמים, את רובם ניתן להסדיר באמצעות עבודה פסיכולוגית נכונה. תוכלו לקרוא כמה וכמה תאורי מקרה וכתבות בנושא הזה במדור על ענייני הסתגלות וחיברות, באתר שלי www.dr-joseph.com לכשהבת תרצה הפנייה למישהו מקצועי, שתפנה אלי דרך האתר, ותציין את מה שהיא רואה כתמצית העניין.בעייה, ואת מיקומה בארץ - ואנסה להפנות למישהו מתאים. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם