אהבה בלתי אפשרית
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום ד"ר. אני בת 30 והתאהבתי בגבר בן 50.הייתה ביננו אהבה עמוקה, ואפילו תכננו ילדים בתום תקופת התנסות של חצי שנה. ההורים שלי התנגדו בכל כוחם לקשר הזה, כיוון שהוא גרוש פעמיים ויש לו שני ילדים גדולים וכן בגלל שהוא יכול להיות "סבא". עקב ההורים שלי, עזבתי את העיר בה הוא גר, כדי שלא להיות לידו. נפרדתי ממנו עקב לחצים ואיומים, בינהם שאני הורגת אותם והם לא תפקדו והיו חולים בכל התקופה שבה היינו ביחד. כרגע אני חודש וחצי אחרי, מתגעגעת אליו רצח. אני פשוט אוהבת אותו. כרגע אני יוצאת עם מישהו אחר, אבל כל הזמן חושבת על הקודם. אני יודעת שזה לא בריא , אני יודעת שאני יכולה להשיג בחור צעיר, בגיל שלי ללא ילדים, אבל הקשר הזה שיש לי עכשיו לא משתווה בשום פנים ואופן לקשר העמוק שהיה ביני לקודם. ההורים שלי איימו עלי שאם אני הולכת להתנסות עם הקודם הם ינתקו איתי את הקשר לעולמים. כמו כן עשינו מין לא בטוח והורי חושבים שהוא בא לרצוח אותי. הם קוראים לו רוצח, למרות שהוא תורם דם כל 3 חודשים (לטענתו) והוא אמר לי שהוא אוהב אותי ובחיים הוא לא היה פוגע בי. בינתיים נבדקתי ואני לא חולת איידס... אני פשוט בדילמה נוראית האם לחזור לקודם, והאם לסכן את הקשר עם הורי. תודה לתשובתך הכנה.
אני לא מבחיון ב"בלתי אפשרי" בשל הבדלי גילים. היו דברים מעולם. אני כן מבחין בחסמים הקשים בשל חוסר יכולתך לפתח יחסים סבירים עם הורייך, דהיינו מידת הסתמכות לעומת מידת עצמאות - שמתאימה לאדם בגיל שלושים. והסיבות לכך אינן משהו שקל לאבחן, ובוודאי לא לשנות ולשפר. הצעתי לכן, שבשל כובד משקל הדברים, ובשל הסבירות שלא תפתרי את העניין במשפט חכם ועיצה טובת לב של כמה שורות - שתטפלי בבעיה באופן מקצועי. טוב אם תקראי על "ההחלטה הנכונה", ו"הבחירה הנכונה" של בן זוג - באתר שלי, במדור על זוגיות ומיניות. תוכלי להשוות את מה שעובר בתוכך - לתהליך ההחלטה שאני מציע שם. וגם אם יסתבר שהורייך צודקים, וזה לא הזיווג שאת ראויה לו, את צריכה להבחין שהתהליך שבו את מצוייה הוא תהליך גרוע, שיחזור כנראה על עצמו, אלא אם תחזקי את עצמך. לשם כך את צריכה פסיכולוג/ית טוב/ה. אם תרצי הפנייה למישהו מתאים, חזרי אלי דרך האתר, עם איזכור עניינך, וציון מיקומך בארץ. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם