בעיה תעסוקתית
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
אני סטודנטית בת 23, השתחררתי מהצבא לפני שלוש שנים. מאז אני עובדת כל הזמן בעבודות מזדמנות- מלצרות, שירות לקוחות וכו'... הבעיה היא שלא הצלחתי להחזיק באף עבודה מעמד יותר מחדשיים, ואז היה לי קשה מידי כי אילו עבודות כפיים, ואני מעדיפה עבודות עם אתגר אינטלקטואלי. מה שמקשה עלי במיוחד זה שה"בוסים" שלי הם נופלים ברמתם השכלית ממני, ובכלל- אני מניחה שיש לי קושי בקבלת מרות של אדם שאני לא מעריכה. למרות שניסיתי להלחם בנטייה שלי להשבר ולעזוב תוך זמן קצר- זה לא עלה בידי וכיום אני מיואשת אפילו מלחפש כי אני יודעת שאני לא אוכל להחזיק מעמד. אני לומדת משפטים, מצטיינת, ואני מקווה ודי בטוחה שבסיום לימודי אוכל להתמסר למקצועי המיוחל. אולם, עד אז- אני חייבת פרנסה!! אשמח לקבל עצה תודה
ענייני אישיות תמיד קשורים בענייני תעסוקה. תבדקי עם עצמך מדוע יש לך קושי בקבלת מרות בכלל, וקושי בהסתגלות זמנית למצב חברתי נמוך. בד"כ המנגנון הפסיכולוגי מייצר מצבי תוקפנות כתגובת נגד למצבי נחיתות. אם הבוננות העצמית לא תועיל, ואם לא מדובר רק באובדן פרנסה כעת אלא במשהו שמשקף "סנוביות" חריפה וקושי יצירת שותפות חברתית/זוגית - כדאי לך לטפל בעניין עם איש מקצוע. תוכלי לקרוא על כך בכמה כתבות באתר שלי, במדור על הסתגלות חברתית. אם תרצי הפנייה למישהו מתאים, פני דרך הקישורית באתר שלי, עם איזכור העניין, וציון מיקומך בארץ. דרך פחות מעמיקה ו"תהליכית" יכולה להיות פשוט באמצעות פנייה לעבודות שאינן מהסוג שמפעיל את הרע והבעייתי אצלך. יש עבודות מזדמנות וזמניות גם בתחום טיפול בילדים, שמירה בבתי ספר או קניונים, וכו'. ההסטוריה האישית שלי יכולה להוות מקור לרעיונות לכיוונים כאלו: התפרנסתי במהלך לימודי התואר השני גם מנקיון בתים, וגם מעבודה זוטרה שהיתה בפנימיות, בתחום ההתנהגותי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם