לחוצה

איני יודעת מה לעשות, אני ניצבת כרגע בפני דילמה והרגשה רעה, אני לא ממש אוהבת את עצמי בשל כך. אני נמצאת עם מישהו זה מספר חודשים שנינו בני 20+,הוא כמו חלום, יש בו המון דברים טובים ואפשר לורמ בוודאות שהמעלות עולות על השליליות באלפי מונים, יש לציין את העובדה שבהתחלה היה לי קושי לראות את החיובי כמו ב"כ אך בהחלט זה השתנה מאז שהחלטתי לקבל ולחשוב קצת יותר חיובי ולזרום קצת יותר. בכל זאת, זה שהוא רוצה להתחתן איתי רק עצם הדיבור על זה מלחיץ אותי ומדאיג אותי ואני מרגישה נאחס עם כל העובדה הזו שאני לא רואה את עצמי כרגע נשואה לו ואני עדיין לא בטוחה שהוא האחד בשבילי ועדיין יש לי ספקות גדולים , כי למרות שהוא טוב מאוד ונותן לי המון מכל הבחינות, והוא אחד שלא מוצאים בקלות,ואפשר לומר שאף יש אהבה, אני עדיין לא יכולה לומר שאני מסוגלת לכך, והיו מיקרים שלא היתי בטוחה שאני אף מאוהבת אלא יותר אוהבת. אני חוששת מכך, מאוד. אינ רוצה לרמות אותו, איני רוצה להכאיב לו, אבל פשוט איני יודעת ואיני יכולה לומר סתם דברים שאיני מתכוונת אליהם. מה עושים? איך יודעים לחלוטין שזה זה, האם זה בא עם הזמן?בסה"כ הו הקשר הראשון שלי ואני לא ממש בטוחה במקומי.

אני לאיודעת מאיפה נפלת אליי, אבל את הראשונה שאני קוראת את ההודעה שלה, ורק ךפני שנייה החלטתי שאני נכנסת לאיזשהו פורום לקבל נק' מבט יותר אובייקטיבית (שלא מחברים). אני מרגישה בדיוק כמוך (ממש מילה במילה - זה גם הקשר הראשון שלי) לגבי מישהו שאני יוצאת אתו קצת יותר מחודשיים. מהתחלה הרגשתי שהוא מאוהב בי יותר מאשר אני בו, ולאחרונה חברה שלי אמרה לי שאני אומרת יותר דברים שליליים מאשר חיוביים בקשר אליו. גם אני אובדת עצות /עצובה/מתוסכלת/מפחדת וכו'. הוא לא בחור שמוצאים כל יום, אבל בכל זאת אני לא מרגישה שהוא האחד בשבילי. אני בכל זאת מנסה לתת לזה צ'אנס לראות אם דברים ישתפרו. לדעתי, אם תקחי את עצתי, תני לזה עוד זמן תתבשלי בתוכך, תביני דברים יותר. והכי חשוב, תדברי אתו- תאמרי לו שאת לא מוכנה עדיין למסד את הקשר ואת צריכה זמן ומעדיפה שהנושא לא יעלה בתקופה הקרובה, כי זה מלחיץ אותך ומרגישה שזה תוקע את הקשר ומפריע לזרימה הטבעית שלו. אני בטוחה שהוא יבין. שיהיה לך המון בהצלחה. (אם תרצי, תכתבי לי תשובה באתר, כי אני מעדיפה לא לפרסם את המייל שלי.)

אני לא אומרת יותר דברים שליליים עליו ואין לי מה לומר כאלו, דווקא ההיפך...דברים טובים לרוב,אני לא מדברת על הקשר שלי גם עם אחרים, וזה רק עושה לי טוב, גם כי אין בעיות וגם כי איתו אני מלבנת את הכל, גם על זה דיברנו והוא הרגיע אבל כניראה שעדיין לא מספיק. כי אני עצמי מרגישה עם זה רע, בנוסף...איני אומרת שהוא לא האחד שלי בוודאות, אני רק אמרתי שאיני יודעת אם כן או לא. כי יש בו כל מה שרציתי באופן כללי ואפשר לומר שאני אוהבת , אבל עדיין איני בטוחה משום מה שזה זה, זה שאנשא לו. אמרתי לו שזה מלחיץ אותי, אך איכשהו קשה לי לומר לו להפסיק משהו שמדובר ברגשות ואיני רוצה באיזשהו מקום שהוא יפסיק לאהוב אותי....או שאני אדכא את החשק שלו, כי זה עלול לא להשאר להרבה זמן, כל החשק והתשוקה שהורסים אותה ע"י מגבלות כאלו. אולי אני טועה....נחכה לדיעת הד"ר.