בעייה ממושכת

היי, אל תגיד לי לכי לפסיכולוג - עד אז תן לי עצה בין אם כפסיכולוג או כאדם..זה עוזר לי כשאני שומעת משהו אובייקטיבי.. קשה לי מאוד בחיים אני לא מקבלת כלום בהבנה אני תמיד מוצאת שלילה בדברים ותמיד יש לי מה לומר..אני חושבת שאני ממש במשבר אני נמצאת בעבודה שומעת אחרים ונראה לי שאני לא קשורה לאפחד..כאילו הדברים שנאמרים אינם מעניינים אותי כלל מה גם שכלל לא בא לי לעבוד.הכי טוב לי כשאני בבית שלי עם עצמי בעיקר... אני כועסת וחשה עצבות בתדירות גבוהה..כאשר אני במגע עם האחר אני "משחקת" אותה נחמדה ואכפתית בפועל בא לי רק לברוח ולהיעלם..העבודה דורשת שעות רבות ונתינה ואני לא חושבת שיש לי עוד את הכח החזקתי בצורה הזו מעל שנתיים אבל די קשה לי ורע לי ככה.על עזיבה אני מדברת אבל בפחד מושלם כיוון שלמצוא משהו אחר זה כמעט בלתי אפשרי והכסף הכסף מדבר...בבית עם החבר לא ממש נוח כי אני לא משרה אוירה נעימה אני נכנסת מהעבודה כמו "אריה" ומתחילה לשאוג...לא טוב לי כך ואני באמת רוצה איזה push קטן תוך כדי הסבר כללי אפילו מדוע אני לוקחת דברים כ"כ קשה ובהסטריה..אני פשוט מקנאה לראות אנשים מהצד מטפלים בדברים באופן נשלט רק אני יוצאת מדעתי...מכל דבר ומרגישה שחייבת לשלוט בכל דבר קטן שקשור אליי.. בקיצור,ה"חברה" פשוט הרסנית כאשר אתה מייחס לה כ"כ חשיבות ולכן אולי בתת מודע אני מתייחסת לאחר וזה מה שגורם לי כ"כ קושי וטינה כלפי אנשים..

שלום טינה, אמנם בקשת לא להציע לך ללכת לפסיכולוג אך לדעתי הבעיה שלך מאוד מורכבת ונוגעת למספר תחומים בחיים. אין עצות מהשרוול שיעזרו לך לפתור את הבעיה ולהשתנות. לדעתי גם מנהל הפורום יציע לך לפנות בדחיפות לטיפול פסיכולוגי. רק בטיפול תוכלי להבין את הסיבות לתחושות שאת מתארת ולדרך ההתמודדות הבעייתית שאת מתארת. טיפול טוב יכול לעזור לך להבין את הסיבות לכך ולהציע דרכי התמודדות ושינוי גישה.

ד"ר יקר, זו לא הוראה אלא ניסיון לקבל מידע מבלי לרוץ לטיפול...אז נכון יש לי חשש כבד מלעשות את זה ונכון אין לי את היכולת לקבל את הצורך הזה ותמיד נראה לי שמשהו שיאמר יעזור לי ובלבד שיהיה אובייקטיבי ויתן לי ור למצבי.. אם תוכל רק לענות לי לגבי צורך במתן כדורים או פסיכיאטר במצב זה והאם אתה באמת חושב שלא אתגבר לבד על המצב... דרך אגב בעבר הלא רחוק כתבתי לך למייל כתובתי בארץ שתוכל להפנות אותי למישהו מתאים אך לא קיבלתי מענה כלל...מדוע? תודה.