בעיה מעיקה עם החבר לשעבר ...

שלום, לפני כשנה וחצי נפרדנו אני ומי שהיה בן זוגי במשך כמעט 4 שנים. מיד אחרי הפרידה הוא התחיל לצאת עם בחורה צעירה, והם חברים עד היום (אפילו עברו לגור ביחד). אנחנו לא בקשר בכלל, והוא מסרב בתוקף להימצא במקומות שאני נמצאת בהם, לפי טענתו - בגלל שחברתו מרגישה מאויימת. רוב הזמן זה לא משנה לי, אלא שבקרוב מתחתנים זוג חברים טובים שלנו, והוא הבהיר להם שחברתו לא תרגיש בנוח (ולכן גם הוא). הם מצידם הבהירו לו שאני אהיה שם. לכאורה ברור לי שאין זה מענייני, ובכל זאת אני מרגישה מאוד לא נוח להיות "הורסת המסיבה". לוותר על החתונה ? לנסות לדבר איתו ? לתת לדברים לקרות ? אני מרגישה "מוחרמת" על ידיו ולא נוח לי עם כל הסיטואציה.

שלום יקירה... תראי, אני לא יודעת אם זה נכון לחלוטין, אך נדמה לי שיש כאן משהו מאוד מוזר, בכל הקשור להמצאותך בקרבת האקס שלך וחברתו הצעירה. כלומר, מדוע שתהיה מאויימת? היא חברתו כרגע, היא זאת שגרה איתו ויכול להיות שחברך לשעבר שידר לה משהו שגרם לה להיות מאויימת כ"כ...? החוסר ביטחון הזה שנובע מצידה יכול להיות מוצדק במידה ועדיין יש לו רגשות כלפייך והיא חשה בכך, אך לא נראה לי שזאת הסיבה(הרי אתם כבר לא זוג). נדמה לי שפשוט חברך הוא זה שלא מרגיש בנוח להימצא עם חברתו ליד האקסית שלו ואכן נשמע כאילו הוא מטיל את האחריות עליה. בכל מקרה, לפי דעתי, העובדה שאתם כבר לא ביחד לא אמורה לגרום לך לוותר על האנשים שאת אוהבת, שהם במקרה גם חברים שלו! ובייחוד אם מדובר בחתונה שלהם, שכן זה מאורע חשוב וחד פעמי... ואם לא תלכי את תתחרטי על כך אח"כ. אני חושבת שעלייך לפעול בטקט, תהיי את הבוגרת כאן, מכיוון שזה מאוד לא בוגר מצידו לבקש ממך בכלל לא לבוא, על מנת שלו יהיה יותר נוח. אני חושבת שעלייך ללכת, בלי לדבר איתו על העניין לפני כן, כי זה לא עזר בעבר, ופשוט תהני מחברת חברייך האחרים, את עושה זאת בשבילם- אל תשכחי שהם נורא יעלבו אם לא תבואי, תראי במיטבך, תשדרי שמחת חיים, אל תראי כועסת או רוטנת כלפיו, פשוט תהני... מלבד שלום, אל תתייחסי אליו או אל חברתו כל הערב, ואז הוא יבין שזה בסדר, שזה לא כ"כ נורא שאת נמצאת בסביבה, כל עוד את שומרת מהם מרחק... כל עוד לא תצרי עימם שיחה אז הוא יניח לך, את תראי כבר. אך בשום פנים ואופן, אל תפספסי את המאורע החשוב הזה או כל דבר אחר בגללו! אלו הם חייך וברגע שאת מרגישה "מוחרמת" או פועלת לפי החוקים שלו, זה מראה שהוא כאילו בעמדת שליטה עליך, למרות שאין לו שום זכות לנהוג כך. תחיי את חייך והוא יחיה את שלו, אל תתני לו להשתלט על חייך, תמשיכי הלאה וגם אם בהתחלה זה יראה לך לא קל, בסופו של דבר תתגברי על כל העניין. ברגע שלא תייחסי לכך חשיבות, זה יראה אפילו די טפשי. מקווה שעזרתי לך, בהצלחה, ר'.

לא כל כך משנה לי אם היא עויינת אותי או לא. אני מניחה שהיא לא מחבבת אותי, וזה בסדר ומובן מבחינתי. מה שמפריע לי זה שבמקום לנסות להתמודד עם הבעיות שלהם, הדברים מושלכים בסופו של דבר אלי בצורה של "חרם פסיבי" (כלומר, הוא לא מבקש ממני לא לבוא, אבל רומז לחברים שלנו שזה מה שנדרש כדי שהוא יגיע). אני חייבת לציין שבהיתקלויות מקריות ברחוב (זה קרה פעמיים או שלוש) אמרתי לו שלום באופן מאוד אדיב, ותגובתו היתה התחמקות. ניסיתי מספר פעמים בעבר להסביר לו שמכיון שאנו חולקים את אותו חוג חברים, כדאי מאוד שננסה לנרמל את היחסים ביננו, אבל זה כמו לדבר אל קיר ... ההתלבטות שלי היא האם לנסות ליישר איתו את ההדורים לפני האירוע, האם לנסות לדבר איתו או אפילו עם שניהם. אני פשוט לא יודעת איך לשנות את המצב הנוכחי. נ.ב. ר', תודה על התגובה הסימפטית ... :-))