האם זה קשור לאהבה?

אני בת 23 ויש לי חבר כבר 3 וחצי שנים. הוא חשוב לי ואני ממש אוהבת אותו. לאחרונה מתעוררות אצלי שאלות רבות על מהות הקשר ואני לא יודעת לענות על אף אחת מהן - זה מאוד מטריד. כבר כמעט שנתיים אני ממש לא נהנית מיחסי המין שלנו, אני מרגישה שאין לי כח לזה וכמעט אף פעם לא קורה שאני יוזמת משהו - אם כן זה כדי לרצות אותו. במהלך הקשר נפרדנו לחצי שנה וחזרנו לפני פחות משנה. במהלך התקופה הזאת הבטחתי לעצמי שאני אתאמץ יותר ואנסה לשפר את זה אבל זה לא הולך. העניין הזה משפיע מאוד על הקשר, אני מרגישה שהרגשות שלו כלפיי דועכים והוא לא מתעניין בי כמו פעם. אני נכנסת לדיכאון מזה ואני לא רוצה לשתף אותו כי אני מפחדת שהוא יתעורר ויבין שהקשר הזה צריך להסתיים. אני מרגישה רע שאני לא יכולה לספק אותו וזה מעלה ספקות לגבי האהבה שלי אליו, אולי אני לא באמת אוהבת אותו? יש לציין כי אני לא מרגישה בכלל צורך לענג את עצמי - המין לא חסר לי. בכל אופן אני יודעת שאני לא מסוגלת לחיות בלעדיו ושהקשר הזה ממש חשוב לי. אפשר להציל את זה גם בלי יעוץ מקצועי? והאם זה קשור לאהבה שלי אליו?

את עוד צעירה מאוד ולמה את שוברת את הראש אם לא טוב לכם תגמרו עם זה יפה יש לך מספיק זמן למצוא קשר אחר אולי יהיה לך יותר טוב אני לא רואה פה בעיה בכלל כי זה נשמע כמו שבא משני הצדדים אז למה לסבול בהצלחה

שרון, הרבה פעמים קורה שאנחנו אוהבים מישהו אבל לא מאוהבים בו. לאהוב מישהו זה לרצות להיות איתו, להתייעץ בו, לבלות איתו, לחבק אותו והכל יותר כמו אח או חבר ולא כמו מאהב. קודם כל כדאי שתנסי לברר עם עצמך מה גרם לך לפני שנתיים להפסיק להינות מיחסי מין. אולי הייתה איזו טראומה שהתיישבה אצלך בתת-מודע וגרמה לך לרגש של דחייה למין. ואז כמובן יכול להיות שהסיבה בכלל לא קשורה אליו וליחסים שלך איתו. במקביל, כדאי שתדברי איתו בנושא. אם את אומרת שאת לא מסוגלת לחיות בלעדיו - כדאי מאד שהיחסים שלכם יהיו מבוססים על פתיחות, קירבה ואמון. בהצלחה.