השאלה האולטימטיבית = מה עושים?
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום, אני בת 26. הכרתי מישהו ש(באופן שאינו מאפיין אותי לרוב), התאהבתי בו מהר מאוד. ראוי לציין שאני אדם מאוד מעשי ומציאותי וההיסחפות שלי היתה בהתאם למה ששידר לי אותו בחור - כך שעשה רושם שהכל הדדי. באחד מהימים כשיחסים בינינו היו כתמול שלשום, קיבלתי הודעה ב- e-mail (!!!!) (=שנינו אנשי מחשבים כך שידע שאני מחוברת רוב היום לאי-מייל...) ובה הכריז הבחור ש'זה לא יילך'. (כמובן שלא הגבתי להודעה זו בשום צורה שהיא). מאז הקשר נותק. ידוע לי הן מאינטואיציה שלי והן מדיווחי סביבתו כי יש לו נטייה לברוח מקשרים כשהם מגיעים לשלב 'רציני'. אני כועסת עליו מאוד אבל מצד שני לא מצליחה להוציא אותו מהראש ולשכוח (=שזה מה שכולם בסביבתי ממליצים לי לעשות) ובכל פגישה עם גברים אחרים אני משווה אותם אליו ופוסלת אותם. מה עליי לעשות? האם מניסיונך היית ממליץ לי לנסות ליצור עמו קשר ולו רק בשביל הידיעה שמבחינתי עשיתי את כל שיכולתי? (=אופציה שאני מאוד מתחבטת לגביה ומצד שני מפחדת שאדחה שוב על ידו) תודה מראש. נעמה.
פעמים רבות אנו משוכנעים בכך שאמרנו או עשינו או ביטאנו משהו, והאחר(ים) ממש לא קלטו מסר שכזה. מה שסיפרת על עצמך מעלה אצלי את האפשרות שמידת ההתלהבות שלך היתה חוויה שרישומה היה חזק אצלך, אבל יתכן ולא אצלו. טוב יהיה להעלות את זה באופן גלוי ומלא, ולשאול מה גרם לנתק, אף על פי כן..., דהיינו: למרות כוונתך הטובה ותחושתך הטובה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם