עקרונות
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
אני צריכה עצה אובייקטיבית. אני מאוד רגישה לדברים שנאמרים מהסביבה.אני לוקחת ממש ללב וחושבת על זה תמיד מרגישה לא בסדר אם כי מציגה לקרוביי שהאחר טועה.לדוגמא: חברה לעבודה שהתקדמה אך המשיכה להתנהג "כאילו" היא קודם חברה לצוות שוחחה איתי על משהו שקשור לעבודה ואני בתגובתי טענתי דברי אמת לגבי הרעת תנאים מתוך תמימות שבמידה ומקוזזות שעות עבודה מן הסתם השכר נפגע??? מה זה קשה כ"כ לאמירה ולהבנה?? מה שקיבלתי למחרת זה פרצוף חמור של המנהלת ואח"כ היא ביקשה לדבר איתי מה שלא ממש נמשך לשיחה ארוכה בשל עומס בעבודה באומרה שאני מצד אחד לא מעוניינת לעבוד "קשה " מבחינת שעות אך כביכול אומרת לאחרים שהשכר נפגע משמעותית!!! כ"כ נפגעתי וכעסתי מאוד על הכאילו "חברה" ואני ממש רציתי להסביר ולהחזיר תגובה קשה אך עייפתי מזה ופשוט מיהרתי לברוח הביתה.... אין לי כח להתמודד עם צביעות ושקרים.אני שמעתי אלפי פעמים גם מהחברה הזו דברים לא טובים על המערכת אבל לא רצתי לספר כי ידעתי שזה יצור מצב לא נעים ואילו אחרים פשוט מגעילים אותי. אולי הדברים שנשמעים מפי קשים ובוטים ולכן "לא עוברים" על הדרך כמו דברי האחרים. נאמר לי לא פעם שאני דומיננטית ויכולה להעלות מוטיבציה או להרוס אותה בקרב צוות ולכן אני שואלת האם בשל הכח שאני מקרינה אני "עומדת לטבח" בכל סיטואציה חברתית?? קשה לי לשחק משחק ולהעמיד פנים של "yes men" מה שנראה לי שיעזור המון אבל אני לא יודעת איך לעשות את זה אני חייבת להגיד מה שאני חושבת ותמיד והעקרונות שלי חזקים מדי עד כדי הרס ממש של קריירה ושל קבלת החלטות. מה לעשות? ובמקרה הספציפי הזה איך אני אמורה להמשיך? לא בא לי לדבר עם מישהו שטני כזה ומצד שני אנחנו צוות קטנטן וגם לי יש האינטרס להמשיך כאילו לא קרה כלום בל זה אוכל אותי מבפנים... דיון / נושא שם מחבר תאריך עקרונות ליטל 15.4.2005 13:06 RE: עקרונות הרה 15.4.2005 21:50 טופס שליחת הודעה מחבר: (ניתן לבחור בשם בדוי) אימייל: (לתשומת לבך: כתובת האימייל תוצג באתר) נושא: הודעה: אבקש לקבל התראה באימייל כאשר מתקבלות תגובות להודעתי זו. אבקש להצטרף לרשימת התפוצה של האתר ולקבל את ניוזלטר דוקטורס השבועי. לפורום טיפול משפחתי לפורום יחסי הורים ילדים לפורום שווה לכל נפש הרה הנפש והרפש: טיפול נפשי וחיטוט עצמי משפרות את התחושה העצמית אני צריכה עצה אובייקטיבית. אני מאוד רגישה לדברים שנאמרים מהסביבה.אני לוקחת ממש ללב וחושבת על זה תמיד מרגישה לא בסדר אם כי מציגה לקרוביי שהאחר טועה.לדוגמא: חברה לעבודה שהתקדמה אך המשיכה להתנהג "כאילו" היא קודם חברה לצוות שוחחה איתי על משהו שקשור לעבודה ואני בתגובתי טענתי דברי אמת לגבי הרעת תנאים מתוך תמימות שבמידה ומקוזזות שעות עבודה מן הסתם השכר נפגע??? מה זה קשה כ"כ לאמירה ולהבנה?? מה שקיבלתי למחרת זה פרצוף חמור של המנהלת ואח"כ היא ביקשה לדבר איתי מה שלא ממש נמשך לשיחה ארוכה בשל עומס בעבודה באומרה שאני מצד אחד לא מעוניינת לעבוד "קשה " מבחינת שעות אך כביכול אומרת לאחרים שהשכר נפגע משמעותית!!! כ"כ נפגעתי וכעסתי מאוד על הכאילו "חברה" ואני ממש רציתי להסביר ולהחזיר תגובה קשה אך עייפתי מזה ופשוט מיהרתי לברוח הביתה.... אין לי כח להתמודד עם צביעות ושקרים.אני שמעתי אלפי פעמים גם מהחברה הזו דברים לא טובים על המערכת אבל לא רצתי לספר כי ידעתי שזה יצור מצב לא נעים ואילו אחרים פשוט מגעילים אותי. אולי הדברים שנשמעים מפי קשים ובוטים ולכן "לא עוברים" על הדרך כמו דברי האחרים. נאמר לי לא פעם שאני דומיננטית ויכולה להעלות מוטיבציה או להרוס אותה בקרב צוות ולכן אני שואלת האם בשל הכח שאני מקרינה אני "עומדת לטבח" בכל סיטואציה חברתית?? קשה לי לשחק משחק ולהעמיד פנים של "yes men" מה שנראה לי שיעזור המון אבל אני לא יודעת איך לעשות את זה אני חייבת להגיד מה שאני חושבת ותמיד והעקרונות שלי חזקים מדי עד כדי הרס ממש של קריירה ושל קבלת החלטות. מה לעשות? ובמקרה הספציפי הזה איך אני אמורה להמשיך? לא בא לי לדבר עם מישהו שטני כזה ומצד שני אנחנו צוות קטנטן וגם לי יש האינטרס להמשיך כאילו לא קרה כלום אבל זה אוכל אותי מבפנים... אני כ"כ מעסיקה עצמי בקטנות מתחבטת וחושבת חותרת ומפענחת כל דבר ממש כמו איש מחקר אך לא לדברים שמקדמים אותי אלא על שטויות שנראה לי שהאחר כלל לא חושב כמוני וזה מכעיב שאני "תקועה" וכולם זזים וזה נכון לגבי כל דבר בחיים. עזרה פליז..
הביטויים הקשים שאת משתמשת בהם, כמו "מגעיל" או "שטני" - מייצרים את הרושם שאת מלאת זעם. יש להניח כי מקורו של הקצף והגעש אינו בשל ענייני יום יום, אלא ממשהו בסיסי ומתמשך, שבשפה הפסיכולוגית המקצועית ייקרא "רגש נחיתות". התכונה של עיסוק בקטנות הינה בשפה הפסיכולוגית "נטייה להגנתיות" - שזה אומר: שימוש מופרז במה שפרויד הישן נושן והזכור לטוב כינה "מנגנוני הגנה", שמופעלים כשהאישיות הינה במצב קונפליקט פנימי וחרדה. התכונה של דרשנות מתמידה לצדק וסדר והוגנות מאפיינת את מי שאין לו כוחות מספיקים כדי להרגיש חזק ובטוח בתוך עולם שאינו מתנהג בדיוק לפי ציפיותיו. את מלאת תובנה לגבי המחיר החברתי והאישי שאת משלמת בשל התקיעות הזו, וזה משהו מאד חיובי, שמהווה את תחילת הדרך לשינוי המצב. סביר מאד להניח כי תהליך פסיכולוגי מתמשך יוכל לסייע לפתור את התעלומה אודות הסיבות להתנהגות הזו. הגעה למודעות מייצרת את היכולת לפריצת דרך חברתית חדשה, שתיתן לך את שלוות הנפש, ואת מידת הסובלנות הראוייה לגבי דברים מורכבים שיתכן והאחרים רואים אותם בצורה שונה משלך. מדובר בהשקעת זמן, תקציב ומשאבי נפש - שכרוכים במסע הפסיכולוגי אל ה"אני" שלך. זה לא עניין של "זבנג וגמרנו", אבל בהחלט זהו תהליך שלכשמסיימים אותו, נהנים ממנו לכל החיים. אם תרצי הכוונה למישהו מתאים, פני אלי במייל האישי, עם איזכור פנייתך, וציון מיקומך בארץ. [email protected] כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
דר" היי.אני כותבת לך כמה פעמים את בקשתי להפנייה למיש שמומחה אך אני לא מקבלת מענה מדוע??? תודה על התגובה מילים כדורבנות...