עבודה

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

19/05/2005 | 21:24 | מאת: שרון

לד"ר יוסי אברהם שלום! שאלתי היא לגבי בעלי. אנחנו נשואים למעלה מ20 שנה +3 ילדים .בעלי בן 46 בעל חברה (שהקים בעצמו).לפני שנתיים הוא הרגיש שהוא זקוק לחופש מהעבודה כי אין לו כוח נפשי או רצון להמשיך עם ההתמודדויות.ב4 חודשים ראשונים הוא הגיע יום יום למשרד לכמה שעות כדי "סגור ענינים" ואז היו לו 3 הצעות חדשות שנדחו על ידו בטענה שהן הצעות לא ריוחיות ומזמיני העבודה לא מתאימים לו בקצור לא ברור לי עד היום אם זו היתה דחיה משיקולים עניניים כלכלים או פשוט בריחה מהעבודה. מאז עברה עוד שנה וחצי בלי עבודה כשכל יום בעלי מגיע למשרד לכמה שעות ..(בינתיים הוא פיטר את כל העובדים) כשאני שואל ת מה יהיה הוא עונה שזה סוג של משבר גיל העמידה ולא צריך להלחם בזה המשבר יעבור.אני רוצה לציין שהוא קורא ספרי פסיכולוגיה ולומד קורסים שונים ללא מבחנים או כל מחויבות אחרת. אני מרגישה שכל הזמן אני נלחמת על המשך החיים כרגיל כמו לצאת לחופשות הצגות לחדש דברים בבית. אף פעם זה לא היה קל אבל עכשיו זה הרבה יותר קשה וההצגה מול כולם שהכל כרגיל היא סיוט אף אחד מהמשפחה או חברים לא יודע "שהוא בחופש" . בעלי מבין שגיל 44 הוא מוקדם מידי לפרישה אך לא עושה דבר בנידון. לי קשה להשלים עם המצב שהפסקנו להתקדם כלכלית וחברתית ואנו הופכים להתנהג (כלכלית) כמו זוג פנסיונרים. האם בעלי זקוק ליעוץ מיקצועי או שדאגתי מיותרת ? והאם אתה יכול להמליץ לי על משהו שמתמחה בתחום?

לקריאה נוספת והעמקה

תחושת חוסר ההשג הינה מאד שכיחה בתקופת אמצע החיים. זה לכשעצמו אינו משהו בעייתי, כי לרוב התחושות הללו מתנקזות לשיח זוגי, ולפעמים לרה-ארגון משפחתי / זוגי / תעסוקתי - ברוח חיובית. ההליכה למשרד, והשהות שם ללא עשייה ממשית, כדברייך, ובמשך חודשים - מעידה על מצב של תקיעות, שהוא כפול: בדידותו של בעלך וחוסר יכולתו לשתף אותך בהתלבטיותיו, וגם כמובן על הצורך ביעוץ לשם פריצת דרך. בהחלט סביר שבמקרה שלכם יש צורך במעורבות מקצועית בתחום המשפחתי-זוגי, וגם התעסוקתי-עסקי. יש כמה כתבות שמסכמות התערבות ייעוצית שלי במקרים כאלו - במדור על תעסוקה וקריירה, באתר שלי (הקלקה מעל תמונתי). אם תרצי הפנייה למישהו מתאים תוכלי לפנות דרך מנגנון יצירת הקשר שבאתר, וצייני את את תקציר העניין ואת מיקומכם בארץ. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה