התנהגות לאחר פרידה!

שלום רב! אני וחברתי נפרדנו לפני 3 חודשים אחרי כ9 חודשים של קשר.הפרידה באה ממנה והסיבה לכך היא שהיא טענה שהיא צריכה להיות לבד בגלל שהיא לא מצליחה לשלב חבר בחייה,בנוסף לזה היו לה המון וויכוחים עם אמה לגבי התנהלות הקשר שלנו,היא טוענת שזה פשוט שבר אותה.בכל מקרה,ממש קשה לי להתמודד עם הפרידה אך אט אט זה מסתדר.לאחר הפרידה החלטנו שאנו נמשיך להיות בקשר מכיוון שאנו חשובים אחד לשנייה מאוד(ההצעה אפילו בא ממנה).בחודש הראשון היא היתה מתקשרת אליי אך תמיד היינו מתווכחים כי הפרידה נפלה עליי בפתאומיות ללא שום סימנים וגם מכיוון שהקשר שלנו היה מצויין(גם לדעתה והיא תמיד אמרה לי שאני הייתי חבר מצויין ושהפרידה לא בגללי),ולכן ניסיתי לשכנע אותה לחזור להיות יחד,כמו כן תמיד ביקשתי הסברים למה היא עשתה זאת.זה תמיד הוביל לוויכוחים שמעולם לא חווינו בקשר.לאחר החודש הראשון,בחודשיים הבאים היא היתה פחות מתקשרת וכו',היא טענה שהיא כבר עייפה מהוויכוחים והיא צריכה הפסקה.נכון להיום כשאני מתקשר אליה היא מתייחסת אליי כאילו אני אוויר,ריק,אלכוהול שמתנדף,אני מדבר איתה הכי יפה בעולם,בלי וויכוחים,משתף אותה בחיים שלי והיא עונה לי תשובות של כן ולא,נקודתיות בלבד,לא מרחיבה,לא שואל ת אותי שאלות,נותנת לי הרגשה שהיא לא ממש מעוניינת לדבר איתי,היא מתנהגת אליי כאילו מעולם לא היינו חברים,כאילו לא היה ביננו כלום,כאילו לא אהבה אותי,פשוט אדם זר לחלוטין.לא משתפת אותי בחייה-כלום.היא אפילו כבר לא מתקשרת יותר.זה כואב!!!שאלתי היא כזו:כיצד יתכן שאדם שכל כך אהב אותי(אני הייתי מרכז חייה לדעתה,כל חצי שעה היתה מתקשרת) מתייחס אליי בצורה אנוכית שכזו?כאילו אני סתם מישהו(ועברנו המון ביחד),אני משתדל לשפר את היחסים אבל היא מזלזלת בי.למה?מה אפשר לעשות במצב הזה?בבקשה עזרו לי,היא חשובה לי ואני עדיין אוהב אותה המון.

תודה על התייחסותך. שאלתי היא כזו: האם ניתן לגרום לה לשנות את דעתה?אחרי הכל אני לא עשיתי לה שום דבר רע,להפך...כרגע אנו לא מדברים,האם זה יכול לעזור?