שאלה לכל חברי הפורום
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
היי לכולם, עד לפני כ-3 שנים אני הייתי מאוד בכושר, עשיתי קיק-בוקס, שיעורי STEP, שעורי אירובי ברמה מאוד גבוהה. היה לי גוף מאוד יפה וספורטיבי. לפני 3 שנים התחלתי לסבול וכאבי גב חזקים, כך שהפסקתי לעשות ספורט, בקושי יכולתי ללכת. לאט-לאט זה משתפר, אבל עדיין יש לי כאבים לפעמים יותר, לפעמים פחות. כל השנים האלה שיעורי ספורט היו לי מאוד חסרים ולפני כמה חודשים החלטתי לחזור לשיעורי ספורט. התחלתי משיעורים הכי פשוטים ולפני כמה שבועות גם הצטרפתי לבעלי לשיעורי קיקבוקס, שזה שיעור מאוד אנרגטי ודורש הרבה כושר וסיבולת לב-ראה. כמובן שאני בגלל הגב לא יכולה לבצע את כל התרגילים. אז אני עומדת בסוף של העולם, בשורות אחרונות ועושה מה שאני יכולה ובקצף שלי. עכשיו. בעלי הולך באופן קבוע לשיעורי קיק-בוקס פעמיים בשבוע וכל התקופה שאני לא עשיתי את השיעורים, הוא כן עשה. אז כמובן שיש להם שם כבר חברה קבועים, שמכירים אחד את השני, מעודדים אחד את השני תוך כדי שיעור, מדברים וצוחקים לפני השיעור ואחריו, בעלי עומד בשורה הראשונה ליד המדריך ורוב משתתפי השיעור הן נשים וכמובן שיש להן גוף יפה וספוטיבי, הן לבושות בבגדי ספורט יפים וכו'. לעומת זאת אני עומדת מאחורה, עם השומנים שהצטברו ולא מכירה אף אחד. אז נוצר מצב כזה שלפני השיעור עד שבא המדריך בעלי עומד מקדימה ומדבר עם כל מיני נשים, צוחק איתם (אני לא חושדת, אבל זה קצת מעליב אותי), גם מעודדים ומדרבנים אחד את השני תוך כדי השיעור, נהנים ואני כמו מסכנה עומדת מאחורה ועושה רק חלק מהתרגילים. גם מעליב אותי שהוא מדבר ומצחקק עם נשים אחרות ובקושי מתייחס אלי וגם זה שהוא מקדימה ואני מאחורה, הייתי מצפה שהוא יהיה לידי לפחות חלק מהשיעור ויתמוך בי. מה אתם חושבים? אני מגזימה? אני לוקחת את זה יותר מידי קשה? זה בסה"כ רק שיעור כושר ואחריו אנחנו חוזרים הביתה ומקבלת יחס טוב. דיברתי איתו על זה, הוא אמר שזה חלק מהשיעור והוא במקומי לא היה נכנס לשיעור שמראש הוא יודע שהוא לא יכול לתת את ה-100%. אני בכל זאת עושה חלק גדול מהשיעור ומקווה שבמשך הזמן אני אוכל לעשות את הכל ולעמוד שם בשורה ה-1 ליד בעלי עם גוף יפה ובגדי ספורט יפים ולהיות חלק מהחברה. כרגע אני מאחורה ומתביישת מעצמי ומהגוף שלי. מה אתם חושבים? תודה, אילנה
888888888
נושא אחד שעולה ממה שאת מביאה הוא עניין התקשורת שאיננה, או שהיא רופפת למדי: אפשר להניח שלא שוחחתם הרבה, או מספיק - על הציפיות והצרכים של בעלך בתחום של מראה, דימוי גוף וצורה חזותית. יתכן והיית מגיבה אחרת לגבי המראה ומבנה הגוף שלך אילו היית מודעת לכך. את משערת דברים, אבל אינך מסתמכת על מה שאמר לך. סביר גם לשאול על מידת הנינוחות שלכם מהמיניות שלכם. עוד אפשר להניח, שאינכם משוחחים הרבה, או מספיק, על עולמכם החברתי. את לא חושדת, אבל הקשרים שהתהוו בהחלט נראים לך משמעותיים. כללית, התאור שלך את האופן בו אתם מקיימים את אימון הספורט מייצר תמונה זוגית שבו מרקם הקשר שביניכם הינו עדין, מוזר משהו ושברירי. סביר להניח שפיתחתם יכולת להכיל זה את זו בצורה נאותה, אבל כנראה די מינימלית בחיי היום יום, ללא הבנה מלאה והתחשבות בציפיות ובצרכים החברתיים והמיניים המלאים. נושא אחר קשור בניואנסים התרבותיים - חברתיים שלכם, שזה בעצם כללי הטקס שמקובלים עליכם. אצל סאלח שבתי האישה היתה במטבח. אצל הרוזנים והנסיכים - האישה תמיד מקדימה את הגבר. יש להניח שכדאי לך לבדוק את המיקום שלך: מה הציפיות שלך, מה שלו, ומה המציאות מעידה. והערה אחרונה, על משמעותם של סמפטומים: לפעמים שיעול ביום קיץ הוא תגובה בריאה וטובה למשהו שבמקרה נתקע בגרון, כדי שיצא החוצה. לפעמים שיעול שכזה הינו סימפטום לבעייה רצינית ביותר. אם מה שקורה ביניכם אינו משהו בודד, שמתרחש רק בפינות המוגדרות של אולם הספורט, כדאי שתרשמו לקורס נוסף, שיהיה מיועד רק לכם, ושיתנהל בחדרו/ה של פסיכולוג/ית טוב/ה. תוכלו לקרוא על "התחדשות בחיי נישואין" בכמה וכמה כתבות באתר שלי (הקלקה בקישורית מעל תמונתי), במדור על זוגיות ומיניות. אם אכן תרצו במעורבות מקצועית, פנו דרך מנגנון התקשורת שבאתר, עם איזכור הפנייה, מספר שורות על ההסטוריה הזוגית שלכם וציון מיקומכם בארץ, ואנסה לסייע באיתור מישהו/י מתאים/ה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
