אלו הם חיי...

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

04/06/2005 | 15:25 | מאת: קרני

יש לי בעיה מעולם לא היה לי קשר רציני עם בחור, שום קשר גם לא בתיכון. אף פעם לא היה מישהו שהגדיר את עצמו חבר שלי. אני בתולה, הכי רחוק שהגעתי עם בחור זה לנשיקה ונראה לי שגם הוא עשה לי טובה. אין לי גם ידידים בנים. וחברות בנות יש לי ממש קצת וגם איתן הקשרים הם לא יומיומיים.כתוצאה מכך אני בקושי יוצאת ולכן אין לי הזדמנות ליצור אינטראקציות שבהן אוכל להכיר מישהו. אני בת 25 אקדמאית עובדת בעבודה מסודרת ומאתגרת (הצוות מורכב רק מבנות), אני בחורה נאה והציעו לי לא פעם לדגמן (כך שהבעיה לא באה ממראי החיצוני). אני בת יחידה להוריי לאחר טרגדיה שארעה במשפחה בה נהרגו שני אחיי. אני מאוד סגורה וביישנית דבר שנראה לי מתפרש לעיתים כסנוביזם ויהירות. אני נמצאת במעגל קסמים שאני לא יודעת איך לצאת ממנו, מצד אחד אני רוצה מאוד להיות בקשר ולחוות אהבה ויחסים, אך מתביישת לעשות את הצעד הראשון. וגם אם הצד השני יעשה את הצעד הראשון אני ימות מבושה אם אצטרך לספר על ניסיוני המיני או יותר נכון על חוסר ניסיוני המיני. הגעתי לגיל שהסובבים אותי מתחילים לדבר על מגורים משותפים ואפילו על חתונה ורק אני נשארת מאחור... אני זקוקה לעזרה ולא יודעת למי לפנות.

פנייתך מעידה על נחישות לפרוץ את המעגל, וזו ההחלטה החשובה הראשונה. ההחלטה השנייה החשובה היא להסתייע באיש/ת מקצוע, כדי לגשר על פער השנים שחלפו, ולהתחיל בהתנסיות תוך כדי תהליך פסיכולוגי מתאים. לא טוב במצבך להתחיל את הכניסה לעולם הבוגר ללא ליווי טוב. אם תרצי הפנייה למישהו/י מתאים, פני במייל האישי, עם לינק או איזכור לפנייתך, וציון מיקומך בארץ, ואנסה למצוא מי שיתאים. [email protected] כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה