פוחדת מהפחדים שלו

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

04/06/2005 | 23:33 | מאת: שני

ד" שבוע טוב. אני בת 29 ובן הזוג שלי בן 34. לפני כשלוש שנים יצאנו כ-8 חודשים, נפרדנו ועכשיו אנו שוב יחד כשנה. מאוד חשוב לי לשמוע את דעתך ולקבל את עצתך כי אין לי עם מי לדבר כל כך. אנחנו גרים כארבעה חודשים יחד (בבית שלו), (בקשר הראשון שלנו לא גרנו יחד- הקשר היה מאוד אינטנסיבי, אני הייתי היוזמת תמיד כי הוא ממש לא ספונטני וזורם, והמוותרת תמיד כי הוא מאוד קשה).לבן הזוג שלי יש המון פחדים מכל מה שמשתמע ממיסוד הקשר, קרי מחתונה. לדוגמא: הוא פוחד מהמעבר מעולם הרווקות לעולם הנישואין, לטענתו רוב הזוגות הנשואים לא מאושרים, הוא פוחד מאיך שאני אראה בעוד מספר שנים (אני נראית מצויין והוא פוחד מהלידות וכאלה...), הוא טוען שהשגרה מנצחת ושבקושי מקיימים יחסי מין אחרי החתונה וכו' וכו'. בלי כל קשר, הוא מאוד עקשן ויש בו גם ממידת השוביניזם (בכל הקשור לעבודות הבית והמטבח). הוא בן זקונים, מאוד מפונק. אני מרגישה מצד אחד מאוד בשלה לנישואין ואף להורות, מצד שני פתאום אני פוחדת שיהיו לי איתו חיים קשים. אני צריכה יותר תשומת לב וחום ממנו. חשוב לי לציין שהוא מאוד אוהב אותי, והוא אומר שאנחנו נתחתן בטוח, ושאני האחת.בגלל שאני יודעת שהחתונה כן מתקרבת מצידו,פתאום משהו בתוכי לא שקט, כל כך חיכיתי לרגע שבו אני אתחתן ואני כל כך פוחדת פתאום להתחתן. אני פוחדת שאני מובן מאליו. אני מקנאה בחברות שלי ואני יודעת שזה לא בסדר לקנא. אני פוחדת להתפשר. אגב, בקשר הקודם שלנו הוא ביקש שניפרד, בפתאומיות. הוא לא יצא עם אף אחת למעלה משבוע עד שחזרנו. אני החברה הראשונה שלו, הקשר הרציני הראשון שלו- אולי זה קשור?. יש לי ניסיון של מספר מערכות יחסים רציניות, כולן למעלה משנה, וזה תמיד נגמר. אני מאוד אוהבת אותו, ויש בו גם המון צדדים טובים וחיוביים. אמא שלי אמרה לי פעם ש "עץ עקום לא מתיישר"- עובדה שהוא לא השתנה מהקשר הראשון שלנו לנוכחי. הוא אומר שאם הייתה לו ברירה הו אף פעם לא היה מתחתן, אבל הוא כן היה רוצה לחיות איתי. אני מאוד פגועה מהאמירה הזו- אני לא רוצה להרגיש שהוא יתחתן איתי בסופו של דבר, ולא יהיה שלם עם המוסד הזה שקוראים לו נישואין (עם הבחירה שלו בי אני יודעת שהוא שלם). האם אני צריכה פסק זמן ממנו כדי לחשוב? האם אני היא זו שצריכה להציע נישואין? בבקשה, תעזור לי. אגב- הוא היה בטיפול פסיכולוגי 3 שנים מיד אחרי הפרידה שלנו בעיקר בגלל הפחדים הללו והקונפליקט הזה של עולם הרווקות, הלבד, הפרטי לבין העולם הזוגי, החתונה והילדים.

לצערי לא אוכל לתרום לך הרבה במדיום הזה, כי לא ניתן להגיע לאיבחונים אישים ולדרכי התערבות ספציפיות ללא הכרות מקצועית עם הנפשות הפועלות. כללית, צריך לאבחן האם ההסתייגות באה ממנו "מבפנים", ללא קשר אלייך - וזה משהו שדומה לדברי האמא על העץ העקום, או ממנו לאור מה שהדואט שלך איתו מייצר ומתפרש עבורו. אם תרצי הפנייה למישהו מתאים, פני במייל האישי, עם איזכור העניין וציון מיקומכם בארץ. [email protected] כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה