צריכה את עזרתכם דחוף-ד"ר אברהם וכולם-בבקשה כנסו!

שלום לרב לכולכם...הרגע כתבתי כאן הודעה ממש ארוכה והכל נמחק לי..זה ממש מעצבן אז אני אנסה לשחזר את ההודעה...טוב אז אני רוצה להתנצל מראש אם ההודעה תהיה קצת ארוכה מכיון שאני אשתדל לכתוב את הבעיה שלי ביתר פירוט על מנת שתוכלו להבין אותי עד כמה שאפשר להבין דרך כתיבה בפורום שכזה ולא בפגישה פנים מול פנים...אז ככה...אני בת 21,השתחררתי מהצבא לפני חצי שנה ומאז עשיתי פסיכומטרי ,עבדתי טיפה ואני מתחילה ללמוד באוקטובר הקרב.הבעיה שלי היא שחרף גילי המקדם(אני יודעת שחלקכם בוודאי יצחקו מן ההגדרה "מתקדם" אך אני בהחלט מרגישה זקנה לעומת בני 15,16 שיש להם הרבה יותר ניסין ממני)-כמעט ואין לי שום ניסיון עם בנים!וזה לא שאין הצעות או שלא היו...דווקא היו לי הרבה "מחזרים" בשנים האחרונות והרבה בנים נדלקו עלי ורצו לצאת איתי,אני חושבת שאני נראית טוב ושאני בהחלט חמודה,אמנם אני לא דוגמנית מהממת או משהו כזה ואני גם די נמוכה (מה שמוריד לי מאד את הביטחון העצמי לצערי) אבל אני כן משקיעה בעצמי ומשתדלת להראות טוב,אבל הבעיה היא שכל פעם אבל כל פעם ולא משנה מיהו הבחור ומהן הנסיבות בהן אנחנו מכירים(אפילו עכשיו יש אחד כזה),כל פעם חוזר על עצמו אותו דפוס התנהגות מצידי-אני לא בטוחה שאני רוצה,אני נלחצת ומרגישה לא נעים לדחות את אותו בחור,במקרה הטוב אני יוצאת איתו כמה פעמים כדי שלא יפגע ואז איכשהו מתחמקת ומנתקת את הקשר,במקרה הרע אני אפילו לו נותנת לזה צ'אנס ומיד מחפשת לעצמי כל מיני תירוצים כדי לא לצאת איתו כמו למשל שהוא לא נראה טוב או שהוא לא מספיק איכותי בשבילי...רציתי שמוע את דעתכם-האם זה הגיוני שבאת אף בחור שהתחיל איתי עד עכשיו פשוט לא עשה לי את זה ולא נמשכתי אליו וזה פשוא צירוף מקרים מתסכל,או שמשהו כאן לא הגיוני והביעה נעוצה בי?הרי איך יתכן שמבין כל כך הרבה בנים אף אחד לא מצא-חן בעיני?אני מאד בררנית ומה לעשות,אולי זה שיטחי,אבל חשוב לי מאד המראה החיצוני,אמנם אני לא מחפשת איזה דוגמן מהמם אבל חשוב לי שהוא יראה טוב בעיני ושאני אמשך אליו ואני מרגישה כאילו אני מחכה לאביר על הסוס הלבן ולאיזה בחור מדהים שלעולם לא יגיע!חברים וקרובים אומרים לי שזה לא חייב להיות מישהו שאני אדלק עליו על ההתחלה וישר יהיו ניצוצות באויר ושאני חייבת לתת לכל קשר זמן ושלפעמים המשיכה באה רק אחרי כמה זמן,אבל אצלי זה פשוט לא קורה ואני תמיד מתייאשת וממשיכה הלאה.אני כאילו מראש פוסלת את הקשר הזה וכל פעם שאני יוצאת עם בחור מסויים אני בכלל לא נהנית ורק חושבת על זה שהוא מלחיץ אותי ועל איך אני אגיד לא שאני לא מעוניינת.תמיד יש לי הרגשה שאלה שרוצים אותי הם טיפוסים לא יוצלחים שפשוט לא הלך להם עם בנות אחרות אז בגלל זה הם באו אלי ושדווקא בחורים שאני מתעניינת בהם בכלל לא שמים שלי.מצד אחד בכל פעם שאני שומעת על חברות או סתם בנות מסביבי שיש להן חבר אני מתפוצצת מקנאה כי חבר נראה לי דבר שממלא המון חללים בחיים וגורם להרבה אושר והתרגשות,אבל האבסורד הוא שברגע שמשהו כזה יכול לקרות גם אצלי אני מיד חוטפת רגליים קרות ומתחמקת.ככל שעובר הזמן אני מרגישה יותר מתוסכלת כי בעצם אני הולכת ומתבגרת ועדיין אין לי ניסיון ואני גם נעשית יותר בררנית כי אני חושבת שאם חיכיתי עד עכשיו אז אני באמת צריכה לחכות למישהו מושלם ואני לא אתייאש ואפשר על סתם מישהו שלא ממש מוצא- חן בעיני.חבר נראה לי כבר כמו מין חלום רחוק שלעולם לא יתגשם וכמו משהו ממש קשה להשגה והפחד שלי הוא שאני אשאר בתולה זקנה לנצח ולעולם לא אתחתן ולא אביא ילדים לעולם והפחד הזה משתק אותי!חשוב לי לציין שבניגוד להשערות שעלולות לעלות כאן-מעולם לא עברתי הטרדה מינית חס וחלילה או הטרדה או התעללות מכל סוג שהוא ולכן לא ברור לי מהיכן נובע הפחד הזה שלי מבנים ומזוגיות. אשמח לקבל תגובות ועצות-ושוב-תודה רבה למי שהגיע עד לכאן וקרא את הכל!

הי נועה. כמו בהרבה מקרים, אני חושבת שחלק גדול מהתשובות לשאלותיך נמצא ממש בתוך המילים שלך ! ואני מתכוונת למשל לשורה שכתבת בעצמך בזו הלשון: "הפחד שלי הוא שאני אשאר בתולה זקנה לנצח ולעולם לא אתחתן ולא אביא ילדים והפחד הזה משתק אותי !"... כמה שורות אח"כ שאלת מהיכן נובע הפחד שלך מבנים ומזוגיות ולמה את מתנהגת כפי שאת מתנהגת... יקירתי, בעצמך אמרת שהפחד משתק, ואיכשהו נכנס לראשך הפחד שאת כבר בגיל "מתקדם" ושאם לא קרה הנס עד עכשיו - יתכן מאוד שהוא לעולם לא יקרה ולנצח תישארי בבתולייך וברווקותך... אז ראשית, "לעולם" זה פרק זמן מאוד מאוד ארוך.. ואם זה ירגיע אותך - שום דבר בחיים לא נמשך לעולם. שנית, בררנות היא תכונה ראויה לציון ואני לא מצפה שתוותרי עליה, אבל יחד עם זאת נראה לי שאולי הציפיות שלך קצת לא ריאליות. את כותבת שיש לך תחושה שאם חיכית עד עכשיו אז את באמת צריכה לחכות למישהו מושלם (שוב, מילים שלך). יש לך שתי אופציות: או להמשיך לחכות למישהו המושלם (ואז תבררי אם יש לו אח גדול ותתקשרי אלי בבקשה) או להבין שאין בכל העולם הגדול שלנו אף בנאדם מושלם. ואני מוכנה לחתום על ההצהרה הזאת. גם הדוגמנית שמופיעה בטלויזיה ואת מביטה בה בקנאה וחושבת שהיא מושלמת ובוודאי חיה חיים מושלמים - תאמיני לי שגם לה יש בעיות והיא רחוקה משלמות. בדיוק כפי שאת יודעת שגם את אינך מושלמת, כך אינך צריכה להתענות בציפייה לבן הזוג המושלם. אני חושבת שמשפט המפתח הוא: אין מושלם, יש רק מושלם עבורך, (ושימי לב שמילה אחת קטנה עושה כל-כך הרבה הבדל במשמעות !) אהבה ממבט ראשון זה דבר נחמד למרות שזו אינה אהבה כי אם משיכה. משיכה ממבט ראשון זה נפלא, אבל לפעמים דרוש גם מבט שני ושלישי, ולפעמים לוקח כמה פגישות עד שהמשיכה הזו מגיעה. שווה להשקיע עוד קצת זמן כדי לבדוק האם המשיכה קיימת ורק צריך להוציא אותה החוצה, או שאולי היא באמת לא קיימת ואז לא קרה שום נזק, ונפרדים כידידים. הרבה מאוד אהבות גדולות נולדו לא בצורה רומנטית דווקא, אלא בצורת חברות טובה שעם הזמן התפתחה ושינתה פנים ומתוכה נולדה אהבה רומנטית ענקית. מנסיון, אני יכולה לומר לך שלדעתי זו אהבה בריאה יותר, כזו שיש לה סיכויים טובים יותר להחזיק מעמד לאורך זמן, כי בבסיס שלה שוכנת חברות עמוקה, וזה גורם כל-כך חשוב ביחסים זוגיים. בקיצור, אל תתייאשי (ואני אתאפק שלא להגיד לך כמה את צעירה. הנה, לא אמרתי), צאי עם בחורים ותראי מה מתאים לך ומה לא - זו דרך מצויינת ללמוד להכיר את עצמך, מעבר להיכרות עם בני המין השני. בהצלחה ! :-)