סרוב לחברות

שלום רב. ישנה אישה אחת שגרה לא הרחק מביתי, יש בינינו כימיה אדירה, כשאנו נפגשות ברחוב אנו יודעות לפטפט. אך אינני יודעת מה יכולה להיות הסיבה: כשאני מזמינה אותה לבוא לביתי - תמיד יש לה תירוצים. אני כן ביקרתי אותה לא פעם. נכון היא אישה עובדת. האם שרוצים לרקום קשרי חברות חלק מהעניין גם מבקרים בתוך הבית לא כן? האישה הזאת רק יודעת לפטפט איתי בכיף מחוץ לבית, ואינה נכנסת משום מה לביתי. בעלה, ידוע שאוהב לדבר לפלרטט עם נשים /נערות יפות. היום, רציתי לבקרה מאחר ועברה ניתוח. כשבאתי אליה, בעלה פתח את הדלת, התנצל באומרו שאשתו ישנה ותוך כדי אמירתו הוא ליטף לי בכף יד אחת שלו את פני ואחר לחץ לי יד לשלום. פניתי לדרכי החוצה.. ואמר שימסור לה ד"ש ממני . שאלותי: א. מה לדעתך יכולה להיות הסיבה שאישה מתחמקת מלבוא לביתי (גם אני נשואה) ודוחה אותי בכל מיני תירוצים ולעומת זאת ברחוב - היא יכולה לעמוד ולפטפט איתי בכיף? האם זהו לא צביעות, זה נקרא חברות??? ב. מדוע לדעתך בעלה ליטף את פני )בכניסה לבית) ואמר שאשתו כרגע ישנה, הרי הוא יכול לומר זאת מבלי ללטף, לא כן? - תודה על התייחסותך למכתבי הנ"ל.

יכול להיות שהיא מרגישה חופשייה יותר כשאתן נפגשות במקום נייטרלי ולא בביתך. יש הרבה אנשים שחשים מאויימים במצבים שלכאורה אין להם שליטה בהם (את המארחת והיא כאורחת בביתך צריכה לנהוג בהתאם לכללים וכו'). לדעתי זה לא מוכיח דבר לגבי חברות אמיתית. חברה אמיתית למשל יודעת שהנימוס מחייב לתאם טלפונית לפני שבאים לבקר חברה (ובמיוחד אם היא חזרה מניתוח). בנוסף, את הרי טוענת שיש לו מוניטין של פלרטטן, אז למה את כל כך מתפלאה על כך שהוא ליטף את פנייך? מה כל כך זר ומוזר ? יש מי שנוהג ללחוץ יד ויש המשתמש במחווה מסוג זה. אפשר גם לראות בזה בסך הכל הבעת תודה בצורה ידידותית על ביקור הנימוסין שלך.