כבר לא מאמינה שיהיה טוב

שלום, אני קצת מעל אמצע שנות ה20 אקדמאית תמיד סובבת חברים ומעריצים , אך משום מה אני מרגשיה שחיי לא יציבים כבר 7 שנים! מחליפה מקומות עבודה ,בני זוג (לרוב הם מחליפים אותי) מרגישה עדיין אבודה וששום דבר לא מספק אותי. אני די שונה מכולם עם כל מה שעברתי בילדותי : מעבר מגורים כל כמה שנים מאז שאני קטנה כולל חו"ל ,משבר כלכלי דרסטי במשפחה אלימות וכו'. בסה"כ אני ממשפחה טובה שלמראית עין רק חיה בשכונה יוקרתית . אנשים מגדירים אותי כבחורה איכותית ,אבל אני לא מרגישה ככה אולי רק בייחודיות שלי שאני שונה מכולם בטוב לב שלי וכו'. אני מרגישה שמכל החברים שיש לי אף אחד לא חבר טוב ,אין לי אף אחד שאפשר לסמוך עליו ושאיכפת לו ממני ואפילו אהבה אמיתית אין לי כבר הרבה שנים. גברים שמתאהבים בכזו קלות מאבדים את זה מהר אחרי כמה חודשים אולי זה בגלל הטוב לב שלי ,אולי בגלל התיחכום שבי (יש כאלה שטוענים שבגלל שהם לא מבינים אותי אז הם מפחדים) לא שלא היו לי אהבות , היו לי אהבות מטורפות אבל זה עוד בתקופה שהייתי אופטימית ותמימה. מכולם אני מקבלת סטירת לחי וככל שאני נפגעת אני נאטמת . עם כל מה שעברתי בחיי ,הייתי מזמן אמורה לצאת "משוגעת" אך שרדתי עם השיניים ולמדתי ועשיתי משהו עם עצמי ,אך עדיין מרגשיה אבודה. למה אין אנשים טובים כמוני? מה אני צריכה לעשות כדי לא להתרגש מהחברים הכי קרובים שמאכזבים אותי? למה אף אחד לא מתחשב בי כמו שאני מתחשבת? לא יודעת מה לעשות עם עצמי ? כבר 7 שנים מחכה לאושר אך הוא לא בא! מה עשיתי שאני נענשת כך. אני חושבת תמיד על דברים יותר גרועים ובזה מנסה להתנחם שאני בריאה ויש לי 2 רגליים וידיים ,אבל אני רוצה לקבל עוד לא שאני לא מנסה אני מנסה. אהבה שהיתה לי לךא מזמן דעכה כמו נחל שמתייבש ביום חמסין בהיר אחד הוא טען שהוא כבר לא מאוהב ודברים מעיקים עליו. חוסר היכולת שלהם להפגין כלפי חיבה גורמת לי להתרחק כי הורגלתי כשהייתי צעירה לאהבה טוטאלית ועכשיו 7 שנים כל קשר שאני מנסה מתגלה כבעייתי עד שמישהו מוצא חן בעיניי - זה לא עובד! כבר לא אופטימית ודי מיואשת. ניסית הכל ,אבל אני מרגישה מן קיפאון שהזמן טס ואני לא מצליחה לעשות שום דבר לא לממש את החלומות שלי ולא אהבה ולא שאני לא מנסה- אני מנסה אבל זה לא הולך. הגעתי למסקנה שאם תהיה לי אהבה אז היא תיתן לי כוח להצליח בדברים אחרים, אבל קשה להאמין שזה יצליח - האם אני צריכה להתחיל ללכת לטיפול?

קודם כל וכדי להתחיל מאיזה מקום, רצוי שתנסי לגשת לטיפול פסיכותראפי שיעזור לך לברר מה הכיוונים שלך, מה הרצונות והמטרות שלך ויסייע לך לבנות את עצמך ולמקד את המטרות לכיוון מוגדר יותר. את חייבת ללמוד ולפענח את עצמך ולהבין את נקודות החולשה והחוזק שלך. ללמוד לחיות בנוח עם עצמך - ורק אז תוכלי לבנות מערכת יחסים או קשרים בצורה נכונה ובריאה. עד שלא תפענחי את הצופן של עצמך - לא תוכלי באמת להבין אנשים אחרים. את עדיין צעירה, אז קחי את עצמך ברצינות וטפלי בעניין, ויפה שעה אחת קודם.