חיה כאילו זה היום האחרון בחייך
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
בזמן האחרון אני מהרהרת המון במה הייתי רוצה לעשות עם חיי. אני מוצאת את עצמי מהרהרת בסופו של יום (לפעמים גם במהלכו) האם כך הייתי רוצה שיעבור היום שלי, לפעמים אני אפילו "משתעשעת" (כתבתי את זה במרכאות, כי זה בד"כ ממש לא תחושה משעשעת) במחשבה שזה היום האחרון בחיי ושואלת את עצמי אם כך הייתי רוצה להעביר את היום האחרון בחיי. אני לפעמים תוהה "מעניין כמה זמן הוקצב לי לחיות" והמחשבה הזו גורמת לי לתחושה שאני צריכה לחוות, לטעום, לראות וחבל על כל רגע. למרות כל זה, חיי די שגרתיים...אני מנסה לעיתים רבות לצאת מהשגרה אך לעשות את זה לבד זה די קשה. אני רווקה, בת 28, חלק מהחברות שלי בזוגיות קבועה/נישואין והחלק שעדייןרווקות מאוד מקובעות- בית-עבודה-בילויים באותם המקומות הקבועים. אני פעמים רבות מציעה להן: "בואו נעשה סוף שבוע בעיר אחרת", "בואו נלך לרקוד במקום חדש" "בואו ניסע לחו"ל" ותמיד אני נתקלת במעין חומה או סרבנות: אין לי כסף, זה רחוק, אין לי כוח...(ראוי לציין שמצבי הכלכלי ממוצע ומטה, יש לי חברות שמצבן הכלכלי הרבה יותר טוב משלי). הייתי שמחה פעם/פעמיים בחודש לעשות סוף שבוע במקום אחר- להכיר אנשים חדשים, מקומות חדשים אך לבד זה משעמם וגם עולה בד"כ הרבה כסף (חדר במלון למשל עולה כ-500 ש"ח ללילה וכזה מתחלק בזוג זה יותר אפשרי) קשה לי לסבול את המצב הזה. מעניין אותי איך זה לא מפריע לעוד אנשים... אני מאמינה שלמרות הקשיים אדם צריך להיות אחראי לגורלו...איך משנים את גורלי או קצת עוזרים לו?
דלית , מנסיון אני אומרת לך שזה נורא מעצבן כשאת רוצה לצאת לבילוי ואת נתקלת בחומות סיניות ,גם ה"חברות" הרווקות שלי כולן מיובשות,ואני הרמתי מזמן ידיים לגביהן, מצאתי לי מספר חברות שתתפלאי הן דווקא נשואות ויותר ספונטניות מהרווקות(האולי מיואשות) ואני יוצאת איתן להצגות,בתי קפה, וכל מה שאפשר עם המוגבלות של המסגרת שלהן. אין ספק שזה לא תחליף לבילוי זוגי אבל לפחות אני לא נישארת תקועה בבית אז מיצאי לך שתיים שלוש חברות כאלה שאפשר לבלות איתן ותשכחי מהשאר
תחושת האי נחת נשמעת עגמומית, אבל למעשה יש בה גרעין מוטיבציוני חיובי מאד. טוב לבצע "הערכת מצב" ו"שינוי אסטרטגי" גם בנוגע לחיים האישיים, בדיוק כמו שנעשה באופן שגרתי בתחום העסקי. תוכלי להעזר כפתיחה למהלך בכתבות שעוסקות בתהליכי שינוי שמצויות במדורים על זוגיות ומיניות ועל הסתגלות חברתית - באתר שלי (הקלקה מעל תמונתי). אבל: להרחבת ההזדמנויות החברתיות לא מספיק להיות בקי בדילים של אתרי הנופש, ושל מקומות הבילוי. יש צורך בהתאמת האישיות לתהליכי תקשורת בינאישיים שיהיו עם סיכוי סביר לקלוט את ההזדמנויות שיכולות להתרחש במקומות שכאלו. לאור מה שסיפרת על עצמך וגיל - מומלץ להעזר בליווי פסיכולוגי מקצועי. אם תרצי הפנייה למישהו/י מתאים/ה - פני למייל האישי עם מעט רקע כללי עלייך, לינק לפנייה שלך כאן, וציון מיקומך בארץ. [email protected] כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
