קצר בתקשורת

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

18/08/2005 | 00:25 | מאת: לירון

שלום, אני נשואה כ- 10 שנים ואנחנו בשנות השלושים לחיינו. יש לי ילדה בת 6 ותינוק בן 3 חודשיים. אני נמצאת בבעייה קשה מאחר ולבעלי יש עסק עצמאי והוא עובד למעלה מ-12 שעות ביום. כשהוא חוזר הביתה אין לו כוח או סבלנות אלי ואילו את הילדים רואה או מקדיש להם לא יותר מרבע שעה. בשבתות רוצה לנוח ואינו מבין שחלה עליו גם אחריות לבלות עם משפחתו. אני לא עובדת ומרגישה לא מאושרת כי הוא טוען שיש לי אנרגיות וכוח כי כל היום אני בבית והוא עובד קשה ורוצה לנוח. המריבות הן ללא הפסקה כי הוא לא מוכן להתגמש או לקחת חופשה ולהיות איתנו ואני מאוד פגועה מכך. אני מאוד רוצה לצאת איתו או לעשות משהו ביחד כדי להחיות את הזוגיות שהפכה למובן מאליו מכל הבחינות. גם לסקס אין לו כוח ועוד יותר אין לו חשק כשאני מקטרת לו ללא הפסקה כשבעצם אני רוצה רק את טובת המשפחה. הצעתי לו ייעוץ כדי שמשהו חיצוני יסביר לו שעבודה קשה וכסף לא שווה אם לבסוף נצטרך להתגרש כי אני דיי צעירה ובעצם חיה כמו חד הורית, אך הוא מאוד גאוותן וטוען שאף אחד לא יודע מה טוב בשבילו וכל היועצים לא שווים. אני ממש אובדת עצות כי אמנם יש לי כסף אך אין לי בן זוג לחיים וילדיי סופגים רק מרירות ועצבים כי אני חסרת סבלנות ומאוד עצבנית מכל המצב. סליחה על אורך ההודעה אך אני רוצה לשאול אם אני יכולה ללכת לייעוץ לבד? אוליי עליי ללמוד לשלוט בכעסים וכך לקרב אותו יותר כי בעלי הוא טיפוס שלא סובל מריבות וביקורת ואני ממש אתפוצץ אם לא אגיד לו את מה שאני חושבת ולא משנה לי באותו הרגע באיזה טונים נאמרים הדברים . תודה על עצתך לירון

לקריאה נוספת והעמקה

יעוץ פרטני הוא עניין מבורך: לך, ובעצם לשניכם, כי זהו תהליך שבד"כ סופח אליו גם את בן הזוג. וטוב שאינך סופגת את מהלך החיים הזה. אם תרצי הפנייה למישהו/י מתאים/ה, כתבי למייל האישי, עם איזכור הפנייה הזו, ועם עוד פרטים בסיסיים עליכם, וכן צייני את מיקומכם בארץ. [email protected] כל טוב, ד"ר יוסי אברהם כל טוב,

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה