כעס רב כלפי הבעל

אני נשואה כבר 6 שנים. יש משכנתא וילד. זמן קצר אחרי הנישואין בעלי עזב את מקום העבודה שלו ומאז הוא לא עובד באופן מסודר. עיקר הפרנסה נופלת עליי. בנוסף, הוא עבר דיכאון ומתבסס על נטילת תרופה ולא מוכן לשום טיפול מאחר והוא לא מאמין בכל הטיפולים האלה. בשלב מסויים הוא החליט שהוא אוהב מוזיקה והפך את התחביב לחלק עיקרי בחייו. יום אחד מצאנו את עצמנו מרוחקים מאוד. הוא עסוק מאוד בתחביב שלו. אני עסוקה בעבודה, בגידול הילד ובטיפול בבית. צברתי כעס רב מאוד עליו. אפילו בילויים משותפים אין לנו. חשוב לי להוסיף כי מבחינת השכלה אני הרבה יותר ממנו. הכעס עליו כה רב שאני מוכנה להתגרש ממנו. אני יודעת שמאחורי גבי מדברים במשפחתי שמגיע לי משהו הרבה יותר טוב. אני חיה בהמון חששות ביום יום, גם מבחינה כלכלית וגם מרגישה פריירית ומנוצלת. לאחרונה היה לנו ריב גדול שהתבסס בעיקר על הכעסים שהצטברו. הייתי קרובה מאוד להגיד לו שאני רוצה להתגרש. באיזשהו מקום הוא נתן לי להבין שהוא רוצה לשנות דברים ולשפר וזה תלוי בי ולכן הסכמתי להשלים. למרות הכל אני עדיין מאוד כועסת ומאוד חוששת.אני רוצה בעל נורמלי שיקח חלק בנישואין במשפחתיות. שיעשה מאמץ לפרנס את המשפחה ולא רק יחפש חיים קלים. אני רוצה שיטפל בדיכאון שלו שמבוסס על משקעים מהבית שבו גדל אבל הוא לא מוכן ומחפש תרופות פלא. האם יש סיכוי שמשהו ישתנה ? איך גורמים לו להשתנות ? לי כבר אין כוחות...