שתיקה

חבר שלי לא נפתח אלי יותר מידי הוא אומר שככה זה היה עם כל אחת שהוא יצא איתה והאחרות פשוט לא שאלו יותר מידי שאלות ולא דיברו כמוני ולכן לא היה להם תיקשורת טובה כמו שיש לנו. למרות שגם שלנו לא משהו. כבר יצאתי בעבר עם שני בחורים כאלה שהייתי צריכה באמת להשקיע מעל ומעבר כדי שיפתחו אליי ויגידו מה שהם מרגישים אבל זה לוקח כל כך הרבה זמן. החבר הקודם ממש דומה לו בקטע של חוסר הפתיחות אליי. הוא לא אומר לי שמשהו מציק לו רק כשאני ממש מבקשת ממנו באינטרנט. ולא פנים מול פנים. פשוט הוא לא נפתח פנים מול פנים. היה איזה מקרה שקצת נפגעתי. הוא רוצה לעבור לגור לבד. ואני ידעתי שהוא רוצה אבל לא חשבתי שהוא כבר התחיל לחפש. לא יודעת על מה דיברנו אתמול אבל זה עלה. ואז הוא אמר שהוא כבר התחיל לחפש וכששאלתי אותו כמה זמן הוא מחפש הוא אמר לי ששבועיים. בקיצר נפגעתי. הייתי צריכה להפגע שהוא לא שיתף אותי במה שהוא עושה. ומספר לי רק אחרי שבועיים. אני הייתי מספרת לו שבוע לפניי שהייתי מחפשת ומשתפת אותו בכל לבטיי. אבל הוא לא. וזה מעצבן. יש הרבה קטעים כאלה שהוא לא מספר לי דברים. או שאומר דברים שהוא לא מתכוון אליהם. במלוא מובן המילה. בהתחלה הוא נורא מתלהב מדברים אבל כשהוא מבין שצריך להשקיע בהם הרבה מאמץ ההתלהבות יורדת. ד"א אין לו יותר מידי נסיון עם בחורות לקשרים ארוכים ורציניים. אז מה שאני שואלת בעצם זה שאני צודקת שזה קצת מעצבן שהוא לא ממש מדבר איתי?

יכולהיות שיש כאלה שלא יוכלו לקיים קשר זוגי מלא של תקשורת טובה לא משנה עם מי הם יהיו?