מאוכזבת מהבעל

אני אישה נשואה. מצבי הכלכלי לאחרונה מאד השתפר. עד עתה היינו תקועים בבית. בימים הקרובים ישנה הופעה שגם אני ובעלי רצינו (בעיקר אני) לבלות בו. גם כך אנו בעיקרון אנשים ביתיים. זאת הופעה שאין אותה לעיתים קרובות כלל וכלל ונורא חיכיתי לו. לפתע, בעלי הודיע שיש לו מחויבות בעבודה, ורצה להשתתף במסיבת הפרידה שעושים לבוסית שלו לשעבר. לכן סרב לבלות איתי באירוע שבו נורא חיכיתי לו בכיליון עינים. (אל דאגה, זאת בוסית מאד מבוגרת ובעלי לא בוגדני כלל וכלל). הוא טוען שכולם יהיו ולא נעים לו שהוא לא יהיה. במקרה הוא עוד לא קנה כרטיסים למופע. אמרתי לו ואם היית קונה מראש כרטיסים, מכסימום יתנצל ויגיד שיש לנו כרטיסים מראש אם היה כל כך רוצה לרצות אותי. האם העובדים בעבודה שלו יותר חשובים לו מאשתו??????? אני גם רואה שהוא משקיע מאד בעבודתו, עובדה שהוא מסיים וחוזר הביתה שעתיים אחרי הזמן שבו הוא צריך לעבוד. הוא כל הזמן רוצה לרצות אותם, מדוע הוא לא מתאמץ לרצות אותי, ובמקום לבלות איתי אז צריך להיות במסיבה של בוסית שכבר אפילו לא עובדת. הוא טוען שזה יכול לעזור לו ולתרום לו בעבודה שלו בעתיד. אני פשוט לא מבינה את זה. אמרתי לו שאם הבוסים שלי היו מבקשים משהו שזה לא פיקוח נפש והוא היה מבקש - הייתי מעדיפה לקיים את מבוקשו של בעלי ולא של הבוסים. בעלי אומר שזה לא תמיד נכון. אני מאד פגועה ומרגישה שאני במקום השני ומקום עבודתו זה מקום ראשון. הצעתי לחברותי, הן סרבו כי ההופעה הזאת לא מדברת אליהן והיא גם יקרה מבחינה כספית. ולבד, לא נעים לי לנסוע להופעה ולראות איך כולם יושבים ליד הבעל ואני צריכה לשבת בודדה. האם בעלי צודק או פגיעתי מוצדקת? סליחה על האריכות ואודה על תשובתך.

שלום רב. תחילה מודה על תגובתך המהירה. אין לי מילים.... ובכן, תמיד עבדתי וגם כיום אני עובדת . אך אני חושבת שאם בעל אוהב ומכבד את האישה, האישה צריכה להיות אצלו במקום הראשון. אצלי בכל אופן תמיד בעלי במקום הראשון. מה היה עושה לו קנה כבר כרטיסים מראש לפני שידע שיש מסיבת פרידה לבוסית? הרי הוא יודע שאני ציפיתי להופעה זו בכליון עיניים, ספרתי את הימים...זאת בוסית שאפילו לא עובדת איתו היום. אף אחד לא יגיד לו מאומה אם הוא יחסר. זה לא עניין של פיקוח נפש. זה בכל אופן לא מקובל עלי כלל וכלל. חשבתי אולי לקחת מונית ולנסוע לאירוע לבדי (הוא הרחק ממקום מגורי), אך אני חוששת מאד שארגיש זיפת באירוע ברגע שאראה שזוגות יושבים יחד ואני צריכה לשבת לבדי. הבהרתי לבעלי: אם הבוסים שלי היו מבקשים ממני משהו שניתן לדחותם ובעלי באותו זמן היה מבקש ממני משהו שהוא כל כך חיכה לזה - הייתי שומעת לבעלי ולא לבוסים שלי. עוד מקומם אותי שבעלי כלל לא עושה מיזה עניין ולא רגיש לכאב שלי, עוד אפילו יראה זעף כלפי אם אראה לו עד כמה שאני מאוכזבת ממנו. אני תמיד מרגישה שהוא מעדיף ומכבד אנשים אחרים בכל מקום יותר ממני. האם האישה היא בעדיפות אחרונה? האם מקום העבודה הוא יותר חשוב מהזוגיות מאישה???????, אני מרגישה כעין בגידה בערך המושג "נישואין", אני גם לא בטוחה שייעוץ זוגי יעזור. ולשאלה: האם בעל צריך לוותר מלבלות עם אשתו שכה ציפתה לבילוי זה ולהעדיף להשתתף במסיבת פרידה של בוסית שכבר לא עובדת איתו?????? (אנא, ענה לי בכינות וכן נימוק לתשובתך).רב תודות.