מה לעשות?

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

06/09/2005 | 22:42 | מאת: עקרת בית נואשת

הייתי מעוניינת לשמוע את דעתכם בנושא הבא: אני בזוגיות כבר 4 שנים ,לפני חצי שנה עברנו לגור ביחד . יש לנו בעיה שלא נפתרת משום שכל אחד תקוע בעמדתו. הבעיה היא כזו, בן זוגי עובד בעבודה לא שגרתית הדורשת ממנו מספר רב של שעות ביממה, ולפיכך הוא מתנהג ודורש ממני לקחת את "האחריות שיש לי על הבית" , או במילים אחרות לעשות את כל ניקיון וסידור הבית, כולל מיונים של כביסה מלוכלכת ועוד. יש לציין כי אינני עובדת בעבודה סדירה מכיוון שאני נמצאת בתקופה מגעילה של המתנה לתשובה, לגבי התקבלותי למקום עבודה שמאוד חשוב לי אחרי שעברתי סידרת ראיונות ארוכה מאוד של כמה חודשים. (לוקח להם כשבועיים מהראיון האחרון להחזיר תשובה) זו תקופה לא קלה בשבילי אבל בן זוגי מצידו טוען כי עליי להפסיק לטייל מחוץ לבית אלא לנקות אותו. הוא מצידו בשל עבודתו לא נוקף אצבע, אפילו לא זרת, לא זבל, לא שוטף את הכלים אחריו , לא לוקח את הכלים לכיור, לא מרים את המגבת בקיצור כלום! הוא בא ממקום בו הוא פונק תמיד על ידי בנות המשפחה, הוא לא מכיר אחרת. אני מרגישה כי הוא מצפה שאהיה המשרתת שלו. חשוב לי להסביר כי זהו קשר רציני שבמידה ולא יקרה משהו נורא הוא יוביל לחתונה ולכן זה נושא חשוב לי מאוד, מה יהיה כשיהיו ילדים, מה יהיה עליי כשאעבוד? אני לא רוצה להיות עקרת בית נואשת . בנוסף הוא חוזר על הנקודה שהוא עובד בשביל העתיד שלנו ואני לעומתו לא עושה כלום בנושא נותן לי להרגיש כפרזיטית בעוד שהעובדות בשטח הן אחרות. אני ממנת את עצמי לבד, ללא שום עזרה כלכלית ממנו ועומדת בכל מה שסיכמנו בנינו לגבי החשבונות. למרות המינוס המעיק כל כך. בבקשה מה לעשות (אי אפשר לדבר איתו זה כמו לדבר אל הקיר...ניסיתי)

07/09/2005 | 08:57 | מאת: מיכה רז

בוקר טוב לך ולאחרים. קראתי בעיון את שורותייך מספר פעמים. כתבת המון על רגש הניצול שאת מרגישה, אינך מרגישה טוב עם כל הרעיון שאת זו שצריכה לבצע את עבודות הביית וסידוריי היום יום. שאלה לי אלייך. את אוהבת את האיש? האיש אוהב אותך? אהבת אמת . זהו המקום שמוביל אדם לרצות לעשות באמת.ממש מהלב. לרצות לפנק.לרצות להקל על האהוב/אהובה בידקי האם את באמת אוהבת את האיש. בדקי אם את והוא האים מאהבה, או שאולי נוח לו להיות לצידך,ולך לצידו. חומר למחשבה כל פעם שלבי הרגיש

אתן שתי הקדמות: הראשונה - שלמרות שלפעמים התמונה הראשונית המצטיירת נראית ברורה מאד ביחס למי הוא "הטוב" ומי "הרע" בסיפור, יש מצבים בהם האמת הפסיכולוגית היא הפוכה. השניה - שלמרות שהרבה פעמים הגישה הפסיכולוגית נוקטת בדיבור ובתקשורת מילולית, יש מצבים בהם התקשורת צריכה להיות באמצעות מעשים, ולא מילים. וכעת לעניינך: ללא הכרות אישית, אומר משהו כללי, שרווח בין זוגות רבים. בעיות רבות נגרמות לא כל כך בשל ההרגלים או הציפיות של הגברים, אלא בשל עמדות בסיסיות ותפיסות עולם של בנות הזוג אודות ענייני גבר ואישה - שמתעלים אותן להתנהג באופן בו הן מחזקות את ההרגלים והציפיות של בן הזוג שלהן. אצל זוגות רבים קורה משהו בדומה לאימרה של "מצא מין את מינו": הגבר מאמין באידאולוגיית עיתון וטלוויזיה, גי הגברת מאמינה (בסתר ליבה אולי) באידאולוגיית ספונג'ה וזבל. ובמילים אחרות: יש להניח כי התפיסה האדנותית שלו נפגשת עם תפיסת עולם לא שוויונית מצידך. לכשתוכלי לחיות בשלום עם כיור מלא כילים מפעם לפעם, ועם חלק ממטלות הבית שממתינות לבן זוגך - המצב ישתנה. לא צריך לדבר על זה. צריך לעשות את זה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה