חושך פנימי
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
מדוע תמיד יש בי תחושה שלאחרים טוב יותר? והם מאושרים ממני? תמיד מעין תחושת קינאה...למה לי אין את מה שלהם יש??? זה מוזר כי אני תמיד עושה אידיאליזציה של אחרים והפחתת ערכי כך שתמיד אני נותרת עם תחושת אפסיות. מה שמוזר זה שבפנים עמוק אני יודעת שזו שטות ושלכולם בעיות כאלה או אחרות.. עדיין זה קיים. ולכן תמיד אני אתאמץ שיאהבו אותי ואנסה לרצות אחרים. מרוב שאני שונאת דרך התנהגות זו היה לי ממש משבר לפני כחודשיים בהם הייתי אני והראיתי כ"כ אנטי כלפי כולם דבר שיצר אצלי בלגן רגשי שכן מה פתאום שידברו עליי רע? זה נורא כל הזמן לחשוב מה יגידו ואיך יגיבו? ואולי הייתי צריכה לעשות כך ולא כך יש בי תמידדד תחושה של "לא בסדר" ונמאס לי כבר להתייחס לכל דבר דוגמא קטנה: 3 שנים בעבודה ששנאתי לגמרי!!! סבלתי לחלוטין ולא עזבתי.. היום כבר שהוחלט שאני עוזבת פתאום נראה לי שהכל יכל להיות יותר יפה.. שסתם לא אהבתי את העבודה... הדברים מקבלים אור אחר כשאני לא חלק מהמערכת ושוב...עולים בי רגשי כעס למה לא יכולתי להישאר ולהתמודד כמו כולם. ביקורת עצמית גבוהה ביותר וחלילה לא להיכשל בכלום!!!!!!! ממה זה נובע ואיך מטפלים בשיט הזה? סליחה על הביטוי..
ענייני חחשש ובטחון עצמי נמוך, צורך בפרפקציוניזם, וכיוצ"ב - יכולים לנבוע ממספר מקורות, וכל אחד והתשתית התורשתית והחינוכית שלו. אני מניח שמה שחשוב כעת הוא לא ההסטוריה, אלא העתיד: מצבך יכול בהחלט להיות שונה. בשביל זה יש פסיכולוגים, ותהליך פסיכותרפויטי. אין גלולת קסם או עיצת בזק. ההתאמה התעסוקתית היא רק רובד אחד שאמור להתיישר, בנוסף לרבדי ההתיחסות לאחרים ול"עצמי". אשמח לסייע בהפנייה למישהו/י מתאים/ה, לכשתרצי. תוכלי לפנות למייל האישי, עם מעט יותר פרטים עלייך, ואיזכור הפנייה כאן בלינק, וכן ציון מיקומך בארץ, ואשתדל ליצור את ההתאמה. [email protected] כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
