בעלי המפחיד
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
אני נשואה 10 שנים לגבר שתמיד צודק. הוא אלים מאוד מילולית. רק מילולית ואני והילדים מאוד פוחדים ממנו. אני אף נוטלת סרוקסט. אני הייתי חרדית עוד לפני שפגשתי אותו. תמיד חיפשתי גברים חזקים. אבי נראה היה לי חלש וכנראה חיפשתי תמיד גבר שירדה בי. אני תמיד פוחדת שהוא יעזוב אותי. אני מאוד כנועה. בחברה אני מאוד בולטת אהובה וכריזמזית. לידו אני כבויה. שנים כבר שלא ניסיתי לדבר איתו כי תשובותיו הן מהסוג: לא טוב לך אז תלכי הנה הדלת. כולם חושבים שאנחנו רומיאו ויוליה. אני בת 40. הוא בן 46. הסביבה מעריצה אותו. עבור חבריו הוא יעשה דברים שלעולם לא יעשה עבורי. אני אפילו לא אבקש. סה"כ הוא בעל טוב, נאמן, אב טוב, מסור , משקיע. אבל אנחנו בני הבית תמיד בודקים את מצב הרוח שלו ולפי זה פועלים בבית. אנחנו חוששים תמיד להרגיז אותו. אסור להמרות את פיו ואסור אפילו לחשוב אחרת. רק הוא יודע רק הוא צודק. הוא רודה רק באנשים הקרובים לו: הוריו, אחיו, אשתו, ילדיו, עובדיו. אנשים רחוקים יותר הוא מטפח כדי שיעריצו אותו. והם אכן מעריצים אותו. אני חושבת שהוא בכלל לא מכיר אותי. אי אפשר לנהל איתו שיחה מלב אל לב. זה תמיד נגמר רע. למדתי לשתוק ולהבליג. אנחנו יכולים לא לדבר שבוע - עד שהוא מתרצה. מה דעתך? אין מה לדבר על טיפול כי הוא הרי יודע הכל.
שירה, אחרי 10 שנים שאת נשואה לאדם שמראש ידעת איך הוא מתנהג ומהן תגובותיו, קצת קשה לעזור לך למצוא תרופת פלא או שרביט קסם שיהפוך אותו למישהו אחר. להערכתי, יש לך רק אפשרות אחת - לעזוב אותו ולגלות שאפשר גם לחיות ללא חרדה ועם מישהו שמתחשב ברגשות בני משפחתו ולא רק רודה בהם. אבל מאחר ולפי דברייך אין כל סיכוי שתעזבי (את מודה שאת תלותית, כנועה וכו') אז יוצא שאת נשארת בסך הכל (לפי דברייך) עם בעל מסור, אב נאמן, אדם טוב ומשקיע. וזה כנראה לא משהו שאפשר לזלזל בו. אולי בעצם אף אחד אינו מושלם ואי אפשר לרצות ולקבל את הכל?
לא ניתן להמליץ על משהו פחות "ממשי" מטיפול פסיכולוגי. טיפול אינו בהכרך טיפול זוגי. בהתחלה בהחלט טוב יהיה עבורך להעזר בטיפול פרטני. מרבית הבעלים מצטרפים בשלב מוקדם יחסית. אם תרצי הפנייה למישהו /י מתאים/ה - פני למייל האישי בציון מיקומכם בארץ. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
זה מפחי אותי לקרוא את ההודעה שלך ולהזכר בכל הילדות שלי, את מבינה גם אבא שלי היה כזה ואמא שלי לא עשתה כלום, היא פחדה שלא תסתדר לבד, שלא יהיה כסף, ושבסך הכל הוא אבא טוב שאוהב...הוא אגרסיבי כלפי המשפחה וכלפי חוץ הוא נופת צופים. זה מצחיק אותי , כי זה היה לפני 15 שנה, מאז הדרך למטה היתה סלולה היטב, הוא השקיע את כספי כל המשפחה ואיבד הכל - מצחיק ,כי אמא שלי דאגה לכסף.. אני גדלתי דכאונית, ובגיל מאוחר יותר גם פיתחתי תסמינים של מאניה דיפרסיה אחי הצעיר חלה בדיכאון , ואחותי מסוגרת בבית וסבלת מחרדות אני מכירה עוד כמה מקרים, שבהם הסוף פחות נורא, אבל כל בני הבית היום סובלים מבעיות נפשיות. אין לי משהו אחר להגיד חוץ מ- תצילי את הילדים שלךואת עצמך, לכי לטיפול לבד ואל תגידי לעצמך כרגע" אוי איזו מסכנה אבל הבעל שלי לא כל כך גרוע"- כי הוא כן!!