אין קשר עין!!!
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
מפריע לי מאד מאד התנהגותו של בעלי, והוא טוען שלא עושה זאת בכוונה. מתי שבאים אלינו לשבת הבנים עם נשותיהם- הוא רק מפנה מבטו אליהם, מדבר איתם ואפילו שאני אשאל דבר מה- הוא עונה ומביט אליהם במקוםאלי. או לעיתים מפנה גבו אלי. לדעתי זה חוסר נימוס ממדרגה ראשונה, אני מרגישה זלזול אדיר בי. אין לי שום בעייה שנותן להם תשומת לב, אני גם חולה עליהם לא פחות ממנו, אך אני חושבת שאם הם באים הוא לא צריך להתעלם ממני לחלוטין מיום שישי עד יום ראשון. בקיצור, אני הכי סובלת שהוא נמצא איתי ליד אנשים: הוא מדבר איתם הרבה ומתעלם ממני לגמרי. כאילו שאני איזה עב"מ. כשאני נמצאת איתו לבד, הוא יותר מדבר אך עדייין ממעט מאד בדיבור, תמיד אני צריכה לחלוב ממנו מילים בשעה שעם אחרים הוא פטפטן לא קטן. מה עושים, זה גורים לי להתרחק ולשנוא אותו עד מאוד. לאחר שיחתי איתו, הוא טוען שלא עושה זאת בכוונה, אך הוא ממשיך בדפוס התנהגות זו. תודה רבה - חן.
קטונתי מלדעת מה קדם למה:הביצה לתרנגולת או להפך... כך גם כדאי להתבונן על מצבך: יתכן וההתנהגות שלו הינה תגובה לריחוק שלך ולאכזבה והכעס שלו מכך. זו הצעה אחת. הצעה שניה, כללית יותר - היא להבחין בשינויים הזוגיים שחלים בגילאים שונים, ובוודאי בגיל שבו הילדים כבר לא בבית, וההרמוניה הזוגית נשענת רק על מה שקורה בין בני הזוג, בלי המרקם המורכב של גידול הילדים בבית. זוהי תקופה משברית ידועה. כדאי לכן לקחת את מה שקורה בעת ביקור הילדים כסמפטום בלבד, ולטפל בבעיה האמיתית - שזה הקשר ביניכם. אם תרצי ללכת בכיוון שהצעתי, תתחילי את ההכנות בקריאת כמה כתבות רלוונטיות במדור על 'זוגיות ומיניות' באתר שלי (הקלקה לקישורית מעל תמונתי). לאחר מכן, לכשתחליטי/ו על פניה לאיש מקצוע - פני למייל האישי שתמצאי באתר. כתבי משהו קצר על קורות חייכם, וצייני את מיקומכם בארץ - כדי שאוכל לנתב אתכם למישהו/י מתאים/ה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם