פערים בין בני זוג

ד"ר שלום, אנחנו זוג נשוי כ-20 שנה עם 3 ילדים גדולים. אני כבת 40 ובעלי מבוגר ב- 8 שנים. נוצר מצב שבגלל בעיות בריאות שלי, עבודה קשה וגם בגלל בעיות שהיו בעבר ביחסים ביננו - אני מרגישה שאין לי צורך בסקס איתו, ואילו לו יש צורך כמה שיותר (אם היה אפשר כל יום). יש מצבים שלפנות בוקר כשאני לאחר 15 שעות עבודה ומרגישה לא טוב הוא מתחיל להציק לי ומעיר אותי. אח"כ אני עצבנית כל היום על זה שאיך הוא העיז להעיר אותי כשאני כל כך עייפה . אני לפעמים נענעת אבל לא תמיד. כל חברותי למשל נמצאות במצב הפוך - הן מרגישות שהבעלים שלהם כבויים והן רוצות חום מהם ואני מרגישה הפוך - אני ממש לא מעוניינת בחום ובכלום. טוב לי ממש ככה. אני כבר לא מרגישה אהבה כלפיו , אבל אני חייה איתו בסדר. אני חושבת שקשה לו עם זה. אבל זה ממש מטריף אותי. איך אני יכולה להגיד לו שלא בא לי עליו? מה אני יכולה לעשות? תודה

אני חושבת שלא הסברתי את עצמי כל כך טוב. המצב הוא כזה - אני לא מרגישה משיכה ואהבה כלפי בעלי אבל כרגע לא יכולה לחשוב על פרידה מסיבות שונות. אתה למעשה מנסה להציע לי משהו שהוא בלתי אפשרי - שאני ארגיש דברים שאני לא מרגישה כבר כלפיו. זה כאילו שאין יותר ניצוץ ואפילו יש לי דחייה. לדעתי אף סקסולוג או פסיכולוג יכול להכריח בן אדם לאהוב לא? ואם נאמר הייתי מרגישה משיכה כלפיו והוא מעוניין במספר פעמים בשבוע ואני רק פעם בשבועיים שלושה, איך אפשר לגשר על פער כזה? אני מרגישה כאילו מקוללת - שאני לא מרגישה כלפיו מה שהרגשתי פעם. יש לי יסורי מצפון ורע לי עם זה, אבל זו עובדה שאני לא נמשכת אליו יותר. תודה

היי גלית, נשאלת השאלה האם את מסתפקת בלחיות 'בסדר' כהגדרתך, את חיי הזוגיות שלך? למה להסתפק בכך כשאפשר לקבל הרבה יותר... לדעתי פני לייעוץ זוגי ( אולי אפילו סקסולוג ) ואל תתפשרי על חיי זוגיות, שעם מעט רצון והשקעה יכולים אולי להיות - מאושרים!!!