בעל שלא עוזר בזמנים קשים

אנו נשואים 12 שנים ויש לנו 3 ילדים. יש לנו לא מעט בעיות בזוגיות, אך מה שמפריע לי יותר מכל הוא שכאשר אני במצוקה כלשהי, בעלי לא עוזר לי, וממשיך את שגרת חייו כאילו אני לא קיימת. הוא לא מסכים לעזור לי, גם אם אני מבקשת זאת ממנו. לדוגמא לאחרונה הייתי חולה, הרגשתי זוועה, ויחד איתי גם אחת מבנותי היתה חולה, שתינו עם חום גבוה, בקושי הייתי מסוגלת לרדת מהמיטה, ביקשתי שיעזור לי לטפל בתינוק (להאכיל אותו) אך הוא סרב וענה לי:"נראה לך? שאני אתעסק בדברים כאלו?", לאחר מכן ביקשתי שרק יישאר בבית (יום שבת), ובאופן חד פעמי לא ייצא לעסוק בתחביבו מחוץ לבית, אך הוא התעלם ממני, והשאיר אותי לבד עם שלושת ילדי הזקוקים לטיפול (שכאמור, אחד תינוק, אחת חולה, ועוד אחד). רגע לפני שהוא יצא מהבית ביקשתי שרק ימלא אמבטיה לילדה החולה שקדחה ורעדה מרוב חום, אך הוא התעלם מבקשתי והלך לו לעיסוקיו. בעוד הוא משאיר אותי חולה מאד בעצמי, ועם ילדה שכמה דקות לאחר מכן הגיעה למצב של פירכוסים.והייתי צריכה עם כל זה להתמודד לבדי. מה עושים עם בעל כזה? ברור לי שאם לא היו לי ילדים, הייתי ללא כל ספק נפרדת ממנו, אבל כל ההתנהגות הזו לא איפיינה אותו תמיד, או שאולי כן- רק שלא שמתי לב כי זה לא היה מופנה כלפי. עם הזמן שחולף, אני מרגישה איך הדברים מידרדרים ומקצינים. מה עושים?

אפילו לא חרא של בעל, אלא חרא של בנאדם.

אורית לפי התיאור שלך הוא באמת נבזה, את חייבת לנער אותו אל תוותרי תמצאי זמן מתאים כשהוא במצב רוח טוב ותבהירי לו חד משמעית שאת לא משרתת והוא חייב לחלוק איתך בנטל חוץ מזה מה זה ההרגל הזה ביום שבת לעיסוקיו איפה את והילדים פה יום שבת זה יום למשפחה בהצלחה

היות והוא מימלא לא שם, במיוחד כשזקוקים לו, הן כבעל והן כאב, הייתי עוזבת אותו!!!!!! ויפה שעה אחת קודם....