מצב אבוד מראש...

שלום, בת 31, נשואה שנתיים ללא. בעייתי היא שפיתחתי רגשות עזים לקולגה שלי ממקום העבודה. אני חושבת עליו כל הזמן ומחכה לרגע שבו אגיע לעבודה לפגושו. הוא גם מקסים אלי- אך הבהיר לי פעם בשיחה שבחיים לא יבגוד בבת זוגו. (הוא מאורס...) אני מקנאה ולא יכולה לסבול את העובדה שהוא אף פעם לא יהיה שלי. מעבר לכך, אני מאוד אוהבת את בעלי וממש לא מתכוונת לעזוב אותו, למרות שרומן קטן מהצד לא פסול בעיני. (זה היה מספק אותי, רומן- עם ידיעה שלא נהיה ביחד, אך לפחות מימוש תשוקותיי העזות...) גם אם אני רוצה לשכוח ממנו- אני לא יכולה, הוא בפרצוף שלי כל יום! זה הגיע למצב שאני ממש סובלת. זה מפריע לחיי.אך אני לא יכולה לעזוב את מקום עבודתי. אני בתפקיד מאוד בכיר ולא אוותר על הקריירה שלי- כך שאין חשיבות בלומר לי לעזוב את העבודה. חייבת עזרה...

לסמדר אני מכירה את התחושות שלך ומזדהה בחלקן אבל תיזהרי ..... כרגע את אומרת שתספיק לך פעם אחת כדי לממש את התשוקה אבל מה יקרה אחרי הפעם האחת הזו ....... את תרצי עוד את לא תוכלי לעצור את עצמך ואז..... לא בטוח תהיה דרך חזרה לא שלך לבעלך ולא שלו לבת זוגו תחשבי על זה

לסמדר שלום. יש להבדיל בין פנטסיה על בן זוג אחר ובין מצב שהוא על גבול האובססיביות עד כדי הפרעה למהלך התקין של חייך, והכרזה על מוכנות לבגידה. בעיני המצב מורכב הרבה יותר ואכן צדקת עזיבת מקום העבודה לא יהיה פיתרון. פניה לפסיכולוג אשר יוכל לברר איתך את המצב ולעזור לך למצוא פתרון יעזור מאד וילמד אותך גם תובנות נוספות על עצמך. אוכל לעזור לך בהכוונה אם תחליטי על כך בברכה יהודית.