עושה נזק...

היי, אני בת 26.5 , נשואה כ-7 חודשים לחבר שהיה לי כ 10 שנים לפני החתונה. עד לפני חודשיים עבדתי והכל היה בסדר. הצלחנו לממן לימודים (גם הוא סטודנט) והוצאות וכו מבלי להיכנס למינוסים. מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד עבדתי ומימנתי את עצמי ולעולם לא היה חסר לי כסף. מאז שאני לא עובדת מאד קשה לי להסתמך על כספו של בעלי. הוא לומד בשני מסלולים קשים ועובד מאד קשה אך תמיד יגיד לי "אם צריך תיקני לך". מאד קשה לי עם זה. גם לאחר החתונה כשעשינו חשבון משותף היה לי קשה כי לא ידעתי איך אוכל להוציא כסף ולהשתמש בו להנאה אישית שלי מבלי לדיווח למישהו על זה. מאד קשה לי עם החודרניות הזו לכיס שלי. מאז שאני לא עובדת המצב החמיר כי אנחנו מאד לחוצים כרגע מבחינה כספית וקשה לי להוציא כסף כי לי אין תרומה פה ולכאורה אין לי זכות לגעת בכסף שלא אני עמלתי בשבילו. מעבר לזה יש לנו עכשיו טסט וביטוח לאוטו שהיה שייך לי לפני הנישואין ועדיין על שמי והכסף שיוצא יהיה שלו. הלחץ הזה והתיסכול שאני כלכך חסרת אונים הורג אותי. אני לא חושפת אותו לתסכול ה"מובטלת" כי גם ככה קשה לו ואתמול פשוט בכיתי והוא ישר אמר לי "אל תדאגי העבודה תבוא"... הוא ישר קלט אותי. מה גם שאנחנו גרים כרגע בדירה של 2 חדרים קטנים שהוא בנה שטח של סבא שלו ולפי התכנון רצינו להתחיל לעבוד על ילד מיד כשאמצא עבודה. כעיקרון זה נכון אבל אי אפשר להביא ילד לתוך הדירה הקטנה שלנו. מה גם שאני מרגישה שלא ממש נוכל לתחזק אותו ולחסוך לדירה נורמלית. מעבר לזה, אחותי ילדה בן לפני ימים ספורים ופתאום , כשזה נראה מאד קרוב אלי, הרעיון הזה של האחריות הגדולה הזו, מאד הרתיע אותי. זה מאד הפתיע אותי כי חשבתי שאני מוכנה, אני מאד אוהבת ילדים. בעלי לעומת זאת, כשיצאנו מהביקור בבי"ח, שאל אותי "מתי אצלנו". הוא מאד רוצה ילד ואפילו יותר ממני. הלחצים האלה של עבודה, לחסוך לבית, ילדים הורגים אותי וגם משפיעים עלי בהקשר של סקס. אני יודעת שאם אני מרגישה טוב עם עצמי, הסקס זה דבר מאד רצוי אבל אם אני מרגישה רע, זה פשוט לא מתאים לי ואני מדכא את בעלי. מה גם שבגלל שבעלי התחיל מסלול לימודים נוסף, בשנתיים הקרובות הוא יהיה ממש דבוק ללימודים והכל יפול עלי (מפרנסת עיקרית וטיפול בבית ובילדים) ואני גם לא רוצה ליצור מצב של תיסכולים ומריבות. אני ממש לא יודעת מה לעשות... אני ממש לא יכולה יותר להיות מובטלת... אני שונאת את הסטאטוס הזה... אני מעדיפה להיות בטירוף ריצות של עבודה לימודים ולא להיות פה בבית יותר.. אני ממש משתגעת... מה גם שהשעון הביולוגי שלי רץ (אני נוטלת גלולות כבר 10 שנים) ואני ממש מפחדת שכשארצה באמת להיכנס להיריון.. זה לא יבוא... גם מדד הרגישות שלי עלה בצורה מדהימה.. אני כמעט יכולה לבכות מכל דבר... HELP ..... !!!!!!!!!