אי סיפוק ממקום העבודה

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

18/05/2006 | 22:19 | מאת: מיכל

ערב טוב, אני עובדת בנק (מזה כשנתיים) ומרגישה אומללה..,חלק מסובבי מתפלאים שכן ידוע שזהו מקום עבודה עם תנאים והטבות, אולם אני סובלת מכל רגע. אני פשוט מוצאת עצמי סובלת בשל השעות המרובות שמקום העבודה הזה דורש (שעות הפיצול שלרוב אנו נשארים בבנק לעבוד כך שאני עובדת לפחות 12 שעות פעמיים בשבוע), הלחץ והעבודה האינסופית מול קהל לקוחות. אצייןו כי נוח לי בחברת העובדים, אני מוערכת ואהודה אולם אופי העבודה מתיש אותי. בנוסף אני חשה החמצה בגידול ילדיי הקטנים. איני מוצאת בינתיים מקום חלופי (המצב בשוק לא מזהיר.-לפחות לא כלפיי..) אך התנאים והשכר כבר אינם מפתים אותי וכל מה שאני רוצה הוא לפרוש..!, אציין כי בעלי ומשפחתי הקרובה תומכים בכך שאעזוב אך אני חוששת שאם אעזוב אמצא עצמי בבית לאורך זמן. באיזשהו מקום לא אכפת לי למצוא עבודה של חצי משרה או אפילו משהו פחות תובעני עם פחות שעות כך שאוכל להקדיש יותר זמן לבית. (אני רוצה לגדל את ילדיי!) , אך חברים ומכרים מסביב (דווקא מהמעגל הרחוק יותר) מקשים את החלטתי בעצם העובדה שהם טוענים כלפיי :"איך עוזבים מקום עבודה כזה.., לא תמצאי כאלו תנאים.. וכו'. אודה לכם על התיחסותכם שכן העינין מעיק עליי מאד. בברכה ותודה, מיכל.

לא אוכל להחליף אותך בקבלת ההחלטות, אבל כן אוכל לתת לך "מידע אינפורמטיבי": 1. יש המוני "פורשי בנק" כמוך. העבודה מול קהל אינה מתאימה לרבים רבים. 2. ככל שרמת הבטחון הכלכלי נתפסת כסבירה, או כלא מאיימת - כך גוברת הנטייה של כולנו להעדיף סיפוק ותחושת נינוחות בעבודה, על פני יציבות והכנסה בטוחה ונאה. סביר כי במידה ותנהלי חיפוש עבודה אינטנסיבי תוך כדי עבודתך הנוכחית - כך תמצאי מהר יותר את החלופה הרצוייה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

24/05/2006 | 22:28 | מאת: מיכל

תודה, שמחתי לקבל את המידע ולדעת שסביר כי הבעיה לא אצלי וכפי שצינת ישנם עוד פורשי בנק..אומנם לא החלטת עבורי אולם חיזקת את מה שחשתי. אני מקוה למצוא משהו חלופי ואשמח לעדכן ממקום נעים יותר.., בכל אופן תודה על ההתיחסות!, מיכל.

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה