תן לי סימן שגם אתה רוצה

שלום סליחה מראש על אורך הטקסט לאחרונה במסגרת מסויימת הכרתי גבר שנראה לי נחמד ומתאים מבחינתי להתחלת קשר בפעמים הראשונות שראיתיו היו שיחות סרק ולא מעבר לזה הוא מצחיק, שנון וקצת שטותניק (גם אני כזו) יש לציין שאני בת 35 והוא קרוב ל 40 שנינו רווקים באותה מסגרת שאנחנו נמצאים (חוג מסויים) יצא לנו לנסוע נסיעה ארוכה ומאורגנת באוטובוס והוא בחר לשבת לידי כל הדרך דיברנו וצחקנו - לא שיחות אישיות מדי אלא שיחות נעימות וזורומות מה שלא היה לי עם אף אחד - יש לציין שאני יחסית נחשבת לטיפוס סגור וכאן איתו פשוט הכל זרם והיה נעים ללא שתיקות מביכות כלל - הוא גם נראה לי מבחינה חיצונית לשיחות אישיות לא גלשנו. מה שקורה זה - השיחות טלפון איתו מאוד קורקטיות ולא מעבר לזה הוא מתקשר רק בעניינים מקצועיים ועניינים לגבי מפגש הבא שעה וכו' לא מתעניין בשלומי ולא מספר על עצמו - שיחה של דקה ולא מעבר לזה וכשאני מנסה לשאול לשלומו ווכ' התשובות מאוד קצרות וחותכות. במפגשים הקבוצתיים שוב, הוא פתאום אדם אחר דומיננטי, מצחיק פעיל, מדבר איתי וכו' יצאה פעם אחת ששלח לי מייל שאפשר להיפגש - הוא לא שאל הוא פשוט רשם שאפשר להיפגש נפגשנו באיזה ערב והיה מדהים יותר ממה שחשבתי - קרוב ל 5 שעות בלי לשים לב לזמן לקראת סוף המפגש - יזמתי מגע ידיים וחיבוק - הוא לא התנגד והיה ממש נעים אמרתי לו שהיה לי ערב ממש מהנה - הוא לא הגיב ולא הזכיר את הערב הזה אני מרגישה שהוא מתקרב - מתרחק וחוזר חלילה אני חוששת לדבר על זה פן הוא יברח ואז בכלל אפספס מצד שני אולי בכלל הוא לא כמו שחשבתי והוא לא מתאים לי אך התחושות בטן שלי חזקות ואומרות לי שאולי הוא ביישן ואולי כל הצגת הלייצנות שלו באה להסתיר את האמת שהוא לא מדבר עליה (הליצן העצוב) לא שזה מעסיק אותי 24 שעות ביממה ומדיר שינה מעיני אך בכל זאת משהו מעקצץ בתוכי לגביו שאני לא צריכה לוותר עליו אני אמורה לראותו במפגש נוסף בסופ"ש הקרוב ומקווה לטוב האם יש למישהו עיצה איך אני מתקרבת אליו מבלי להרוס את מה שבכלל לא התחיל