טעם האהבה

שלום לכם, לפני מספר חודשים נפרדתי מבת זוגי במשך השנתיים האחרונות. אני בן 30 והיא בת 27. כל זאת לאחר שלא הייתי שלם עם עניין החתונה. ידענו לא מעט עליות וירידות בקשר, כולל ריבים רבים וקצר בתקשורת, אבל המשכנו היות וישנה אהבה ומשיכה עזה בינינו. נהנינו לבלות יחדיו, לדבר על נושאים רבים, אך הריבים חזרו ולאו דווקא בגלל נושאים רציניים אלא בגלל הבדלים באופי ובמזג. למרות האהבה הגדולה אליה הרגשתי כי הלב אומנם רוצה משהו מסויים להתחתן איתה, אבל הראש אומר שכנראה אנחנו לא מתאימים. בסופו של דבר החלטתי להקשיב לראש. הבעיה היא שמאז הפרידה קשה לי מאוד, אני לא רואה טעם בדברים רבים, אני חושב עלייה המון ומתגעגע. אני לא בטוח שבחרתי את הבחירה הנכונה ואני מתחבט במחשבות ללא הרף. הלוואי והייתי שלם עם הבחירה שלי, בייחוד כשאני יודע שמבחינתה היא מוכנה להתחתן בלי היסוס למרות הריבים, בטענה שכשיש אהבה זה מה שקובע ועל תקשורת אפשר לעבוד. כיצד יודעים מהם השיקולים הנכונים לפני חתונה? במלחמה בין הלב לראש מי קובע? האם ללכת עם הלב או עם הראש? בתודה מראש על עזרתכם

נשמע מדבריך שאתה לא עברת הלאה, או לא ניסית לפחות. כמה זמן אתם פרודים?

אנחנו פרודים כשלושה חודשים. בטח שניסיתי לעבור הלאה אבל זה נורא קשה היות ואני עדיין אוהב אותה ורואה בה בחורה נפלאה. כנראה שיש ספקות מסויימים שבנושא של חתונה לא מספיקים. אני רוצה אותה אבל פוחד שאחרי חתונה יחזרו שוב הריבים והקצר בתקשורת הרי תמיד אומרים שלפעמים מה שיותר חשוב מאהבה זה להבין את הבן זוג. אז אני די מבולבל מכל הסיפור.