פרידה מבן זוג
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
אני אלמנה כבת 60.בעבר בהיותי עדיין נשואה קיימתי מערכת יחסים מחוץ לנישואים עם גבר נשוי בן גילי במשך שלושים שנה, שנינו היינו כבני 30.גם אחרי שהתאלמנתי מבעלי, הקשר עם הגבר הנשוי נמשך. לפני כחודשיים נפרד ממני בן הזוג הוותיק בטענה שאין לו יותר צורך בקשר עמי.הדבר שבר אותי נפשית ומפריע לי בתפקוד היומי,עד שנזקקתי לעזרה נפשית וקיבלתי תרופה נוגדת דיכאון. במשך 3 חודשים שאני נותלת אותה ללא הטבה רבה,ואני בתחושה של אובדן קשה.מה גם שבאחד הימים הבחנתי בבן הזוג שלי ברחוב כשהוא מלווה באשה אחרת,שהיא איננה אשתו.וזה העצים את תחושת התסכול שלי.בשיחה קצרה שקיימתי עמו לאחר שנפרדנו והסברתי לו את מצוקתי הוא אמר לי,כדאי שתמצאי לך גבר אחר . קשר רומנטי נפלא שנמשך 30 שנה נקטע ביוזמתו. ולכן, אבקש את דעתך המלומדת איך מנהלים חיים נורמליים עכשיו? בכבוד רב חגית. נ.ב אני נוהגת לצלצל לו מדי פעם כדי לשמוע את קולו ולבדוק אולי חל שינוי בהחלטתו, אך הוא דוחה אותי.
פרידה היא חלק ממה שאדם בוגר צריך לדעת לשאת, ואת בדרך הנכונה כשהתחלת בטיפול תרופתי. ההמשך צריך להתמקד בקושי הפסיכולוגי שסובב את הנטישה, ובצעדים הנדרשים לבניית מרקם חברתי חדש. כללית, ההסטוריה שלך מעידה שיש לך הרבה "נכסים רוחניים": מעט מאד קשרים מהסוג שהיו לך ולו נמשכים לתקופה כה ארוכה, וזה אומר הרבה עלייך. סיוע פסיכולוגי קצר מועד, ל"התארגנות מחודשת" - הינו מה שאת זקוקה לו; כהכנה, כדאי לקרוא מספר כתבות אודות "התחלות מחודשות", ואודות "העצמה אישית" - במדור על הסתגלות חברתית, באתר שלי (הקלקה מעל תמונתי). כל טוב, ד"ר יוסי אברהם