מעברים בחיים

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

02/11/2006 | 19:03 | מאת: איילה

הי, אני רווקה בת 28, החיה עם בן זוגי.לפני כחודשיים התקבלתי לעבודה שמאד רציתי. העבודה היתה בתחום שמאד רציתי, מגוונת, בעלת פן ניהולי ובצוות נשי. נסיוני היה קשור אך לא בא מתחום הניהול או הטכנולוגיה. להפתעתי עברתי את כל הראיונות כבר בפעם הראשונה והתקבלתי, אולם הברכה מסתבר הפכה לקללה. עבודה בצוות נשי הסתברה כחוויה מאד לא נעימה, המנהלת שלי חיפשה אותי באופן תדיר ולקחה אותי כבר מההתחלה לשיחות ביקורת,מבלי לנסות לשלב אותי או לעזור לי להשתלב. הייתי נותנת שעות נוספות ורק באו אלי בטענות (המנהלת, הצוות, הלקוחות),כשהרגשתי שזה לא בשבילי היה לי קשה לסגת אחורה. לפני כשבוע עברתי תאונת דרכים בדרך לעבודה והחלטתי שאני לא חוזרת. מאז אני לא מצליחה להתרומם. אני מרגישה בפחד מהתמודדות, מרגישה שאני לוקחת את זה מידי קשה אבל לא מצליחה לקחת את זה אחרת, מרגישה שנכשלתי ופוחדת מכשלונות נוספים, פוחדת להתעמת עם המשפחה (כולם תפזו ממני שהתקבלתי למשרה הזו), פוחדת לגשת כעת לראיונות עבודה, פוחדת עוד יותר שגם במקום העבודה הבא יהיה לי רע. אני צריכה עזרה

החלק הכי בעייתי - וזו ההחלטה לחפש עזרה - אינו בעייתי אצלך, וזה טוב. סיוע פסיכולוגי קצר טווח, שיכיל גם "הכוון תעסוקתי" יסייע לך. תוכלי לראות כמה כתבות על מהותו של סיוע כזה במדורים על 'תעסוקה וקריירה' ועל 'הסתגלות חברתית', באתר שלי (הקלקה מעל תמונתי). אין מתכון אוניברסלי, ואין טעם לחפש "נוסחאות מנצחות". מדובר ברה-אירגון של יכולותייך. ולכן, אל תסתפקי במה שתוכלי לקבל ממדורים חינמיים של שאלות -תשובות. זה לא מה שיכול לסייע. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה